42 / 64
2017
אפריל
276
גיליון
|
| 42
מגזין
מבלי להיכנס לקלישאות נוסח "יציאה
מעבדות לחירות", כשעיוור או כבד
ראייה מקבל לראשונה כלב נחייה, החיים
עם המוגבלות הופכים קלים יותר. לא
זו בלבד שמספיק שהעיוור יאמר לכלב
"בנק" או "סופר" והוא יוביל אותו לשם,
הכלב גם ידאג שהוא יגיע לשם בשלום,
תוך כדי עקיפת מכשולים כאלה ואחרים
בדרך. אבל לא בזה מסתיים העניין. כלב
הנחייה הופך להיות חלק ממשפחתו של
העיוור, כך שכל בני המשפחה יכולים
ליהנות מנוכחותו, ואם העיוור ערירי
הכלב הופך להיות המשפחה שלו.
כלב נחייה מיום היוולדו עובר תהליך
ארוך עד מסירתו לבית העיוור. אלה מתק,
מאלפת כלבי נחייה בעמותת "עיניים
מנחות לעיוור", היא גם האחראית על
תוכנית הגורים ומנהלת את ההרבעות.
מתק מספרת על הדרך ליצירת כלב
נחייה מושלם: "הבסיס לכלב נחייה
טוב הוא האימהות והאבות של הכלב.
ההורים, בימים אלה בעיקר לברדורים,
צריכים להיות רגועים ושקטים שרוצים
לעבוד. אנחנו רוכשים גורים וגם בוגרים
ממקומות שונים בעולם כמו ספרד,
אנגליה וארצות הברית, ומוסרים כלבים
אלו לאימוץ. את ההרבעה של ההורים
מבצעים במכלאה בצבעון".
סטודנט אומנה
מי מגדל ומכשיר את הכלבים האלה
להיות כלבי נחייה?
"הגורים שנולדים להורים אלו נמסרים
לבתי אומנה. כרגע משפחות האומנה הם
בעיקר סטודנטים בטכניון, כיוון שאורח
החיים של הסטודנט מתאים לכלב,
שצריך להיות צמוד לבעלים כל היום.
בטכניון מאד תומכים בפרויקט והכלב
נכנס עם הסטודנט לשיעורים ולמעבדות.
הסטודנט אפילו מקבל על זה שתי
נקודות זכות. כלב נחייה צריך להתרגל
לשבת שעות ארוכות בלי לעשות כלום,
ולכן הסטודנטים מתאימים מאוד, כי הם
יושבים שעות בשיעורים".
מה המשפחה האומנת צריכה לעשות
עם הכלב?
"המטרה של האומנה היא קודם כל לתת
לכלב אהבה וחיזוק, כי אחרת הכלב לא
יכול להיות כלב נחייה. כלבים שגדלים
מגיל אפס במכלאות יוצאים כלבים
עצבניים, נבחנים ולא קשובים. לכן
שלב האומנה הוא חמישים אחוז מהכלב.
סטודנט שמעוניין להיות אומנה מגיש
בקשה, ואנחנו מחליטים אם הוא מתאים.
במידה שכן, הכלב נמסר לסטודנט ואנחנו
מגיעים פעם בחודש לבקר ולהדריך
במשך השנה וחצי שהכלב נמצא אצלו.
אני
אנווט
עמותת "עיניים מנחות לעיוור בישראל"
מכשירה כלבי נחייה לעיוורים ודואגת
להם מרגע לידתם עד יציאתם לפנסיה.
ביקור בכלבייה בצבעון ושיחה עם מאלפת
הכלבים על התהליך שעוברים הכלבים,
הזיווג לעיוור המתאים, הלימוד המשותף
ושאלות מוסריות. סיפורו של אילוף
יוני לנקרי ונעמי פיליפס במהלך אילוף
הדס כרמונה