

36
, פסח תשע"ו
2016
אפריל
262
גיליון
|
|
מגזין
34
המשך מעמוד
ייחס חשיבות רבה לתעודות
ולהוקרות. הוא נסע ברחבי
העולם, פגש שגרירים והוז
ה
מן לקוקטיילים. אבל דן היה
איש צנוע, הכיבודים והטק
ה
סים לא דיברו אליו. האופי
המיוחד שלו עזר לו בתקופת
המשבר שלאחר ההשתלה.
בתחילה כל רצונו הוא לחזור
למעגל העבודה. והוא לקח
על עצמו תפקידים שונים, רק
לעבוד. לאחר תקופה, ראש
המועצה דאז אריה ברן, שלח
אותו לקורס גיוס משאבים,
תחום חדש עבור דן, אך עם
זאת אינו מתאים לחלום של
'להשפיע בצורה חיובית על
העולם'".
ההזדמנות לשינוי
קמיליה מספרת שאת
ההזדמנות לשינוי אפשר
לייחס לעודד נוריאל, שהיה
רכז יחידת הנוער במועצת
כפר ורדים. עודד הציע לדן
להשתתף בסמינר חשיפה
ל'יורומד' - תכנית לבני נוער
שמטרתה שותפות בנושאים
חברתיים, תרבותיים ואנו
ה
שיים. "לאחר הסמינר חזר
דני בהתלהבות, כשהבין
את הפוטנציאל של העשייה
החברתית שאליה נחשף",
היא אומרת ומוסיפה: "דני
מבין שישנו כר נרחב לקי
ה
דום יוזמות חברתיות בכפר
ורדים ולקבל עבורם מימון
מהאיחוד האירופאי. החזון
של דן היה לייצר פלטפורמה
לדיאלוג בין תרבויות, אם
בחינוך הפורמלי ואם בבלתי
פורמלי. עיקר פעילותו במה
ה
לך השנים היה מבוסס על
ערכים דמוקרטיים, זכויות
אדם, הגנה על הסביבה, הע
ה
צמת קבוצות מיעוט".
תושב כפר ורדים לשעבר,
עופר דהן, הכיר את דן בת
ה
פקידו כמנכ"ל חוויה בכפר
ורדים. את השיחה איתו אני
עושה בזמן שהותו בגאורגיה.
"חשוב לי לספר על העבו
ה
דה המשותפת עם דני", הוא
אומר. "הוא היה איש יקר
וראוי. הפרויקט המשותף
הראשון של דני עם האיחוד
האירופאי 'כלים שלובים'
נועד לקרב עמים ובני נוער
מאירופה והמזרח התיכון
כהתחלה לקירוב לבבות ופ
ה
תרון בעיות באמצעות מכנים
משותפים. דני פנה אלי לב
ה
נות פרויקט כזה עם נוער כפר
ורדים וכך היה.
"הרעיון היה לבנות תכנית
שלוקחת את המים כמקור
לפתרון וגשר לשלום בין עמי
האזור. בנינו תכנית מקי
ה
פה הקשורה למקורות מים
באקלים שונה (בישראל יש
כמה אזורי אקלים אידיאלי).
דני השיג את האישורים
הנדרשים באיחוד האירופי
והתכנית יצאה לדרך. נדר
ה
שנו לגייס בני נוער ממקורות
שונים בעולם חלקם מהמזרח
התיכון וחלקם מאירופה. דני
הצליח לעניין קבוצה מירדן,
מטורקיה, גרמניה, איטליה
וספרד. קיימנו מיונים בכפר
ורדים ולבסוף הרמנו קבוצה
מעולה.
"התכנית הצליחה מעל
ומעבר למצופה ויצרה מודל
לתכניות רבות באיחוד וכן
לתכניות נוספות בהמשך.
אחת המשתתפות בתכ
ה
נית היתה בחורה ירדנית
ALIA
בשם עליה טוואל (
), שאני איתה בקשר
TWAL
עד היום. היא הפכה לאישה
מרשימה, פילוסופית וטייסת
בחברת התעופה הלאומית
הירדנית, הרויאל ג'ורדניאן.
טוואל מציינת כי התוכנית
בת עשרת הימים בישראל
שכללה מפגש עם נוער יש
ה
ראלי והחברה הישראלית היו
אבן דרך משמעותית בעיצוב
חייה".
המשיך לעבוד
דן הופך במהרה להיות
מומחה לגיבוש תכניות ול
ה
מקסום קבלת מימון לתכ
ה
ניות בהתאם לקריטריונים
של האיחוד האירופי. בשנת
הוא מקים את ארגון
2002
‘מיעוטים בישראל' במטרה
לקדם מיעוטים החיים ביש
ה
ראל (אתיופים, רוסים, ער
ה
בים, אנשים בעלי מגבלות,
חינוך מיוחד ועוד). ועיסו
ה
קו המרכזי של הארגון הוא
תרגום חזון רעיונות בתחום
קידום אוכלוסיות מוחלשות,
תכניות חינוכיות וחברתיות
ועוד לפעולה.
פעילותיו היו מגוונת ועם
אוכלוסיות שונות החל מע
ה
מותת אלו"ט לה סייע בפ
ה
רויקט העצמת אחים לילדים
אוטיסטים, דרך פסטיבל עכו,
עיריות שונות, קידום נשים,
פרויקטים חינוכיים, מיגור
תופעות סמים ואלכוהול
ועוד.
- איך הוא הרגיש עם המ
ה
סלול החדש שפנה אליו?
קמיליה: "הוא אהב להיות
שותף לדרך, להיות גורם
תומך ומשפיע, לתווך לקבלת
המימון. הרגיש שהוא בתוך
עשייה משמעותית. דן נהג
לומר כי עבר בחייו שני גל
ה
גולים: הראשון בתחום המק
ה
צועי במסגרתו עסק בניהול
ושיווק בינלאומי וסייר בכל
העולם (באסיה, ארה"ב,
אוסטרליה, אירופה, ישראל
והשטחים), והשני בתחום
האישי כשהחל לפעול בתחום
העשייה החברתית".
אולם הבשורה המרה חוז
ה
ת
�
מ
2015
רת. במהלך שנת
בשר דן כי חלה בסרטן בכבד.
דן, שכבר חווה החלמה
ממחלה קשה, ממשיך לעבוד
למרות הטיפול האגרסיבי
במחלה.
איך מתמודדים בפעם הש
־
נייה עם הבשורה?
"דן היה במעקב בעקבות
ההשתלה, אולם הוא היה
בריא. המחלה לא ניהלה
אותו, הוא חי חיים רגילים
הודה להזדמנות השנייה
שניתנה לו, הזדמנות שבה
הצליח לממש את הערכים
והחזון שלו. הזדמנות שא
ה
פשרה לו לראות את ילדיו
גדלים ומתבגרים. הוא חלה
46
בפעם הראשונה בגיל
, הוא הכיר
61
והגיע לגיל
תודה על כל שנה שחי".
במהלך שנותיו האחרונות
פגש את ארגון צופן בנקודות
שונות של עשייתו החברתית,
עד שהחל לעבוד עם צופן
באופן קבוע. דן הגיע לאר
ה
כ
�
כש
2015
גון באוקטובר
בר היה חולה, והיה מעורב
בפרויקט הקמת בית הספר
ליזמות הראשון בהיסטוריה
בכפר קאסם שנפתח במהלך
חודש פברואר האחרון. הוא
הגדיר את עבודתו עם צופן
כ'הגשמת חלום' וראה בה
שליחות למען החברה וקידום
ערכי הדו הקיום שהיו כה
חשובים לו. דן הספיק לעבוד
בצופן חודש אחד בלבד עד
שנכנע למחלת הסרטן.
פז פישמן, מנכ"ל צופן
מספר: "הכרתי את דני לפני
כחמש שנים ומיד היה קליק
בינינו. לאורך השנים הצטל
ה
בו דרכינו בכל מיני צמתים,
נפגשנו והתייעצנו. כשחי
ה
פשנו אדם שיתאים לנו לפ
ה
רויקט מסוים די היה ברור
שדני הוא האדם הנכון. גם
דני מאוד שמח על האפש
ה
רות. סמי סעדי, מנכ"ל משו
ה
תף, גם שמח על הצטרפותו
של דני, במיוחד בימים מור
ה
כבים ומאתרים, להיות בתוך
בועה במובן החיובי, למען
חיים משותפים של יהודים
וערביים. זו הייתה זכות גדו
ה
לה להכיר ולעבוד עם דני,
ההשקעה הגדולה שלו בע
ה
בודה היתה ניכרת. הוא היה
בעל חוש הומר מיוחד, הומור
אוסטרלי-אנגלי, שבזכותו
ידע ברגעים לחוצים להכניס
את המשפט שבשנייה מנפץ
את בלון הלחץ. זו הייתה
זכות גדולה להכיר אותו".
וולנר מדבר בפני קהל. החליט לתרום לעולם