Table of Contents Table of Contents
Next Page  34 / 64 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 34 / 64 Previous Page
Page Background

34

2016

ינואר

258

גיליון

|

|

\ד"ר אברהם פלג

פסיכולוגיה

מקצועי

מנגנוני הגנה הם האמצעים

בהם משתמש האגו על מנת

שתכנים בעייתיים, כאובים

ומפחידים יישמרו מחוץ

לתודעה – בלא מודע. מנג

י

נוני ההגנה נועדו לסייע לנו

לתפקד בעולם, כך שנוכל

לפעול באורח מאוזן ורצוף

מבלי להיגרר אחר כאבינו

הפנימיים. על כן, ביסודם,

הם דבר חיובי. קיימים מנ

י

גנוני הגנה שונים: הכחשה,

הדחקה, ניתוק, סובלימציה,

רציונליזציה ועוד, וקיימות

רמות שונות של מנגנוני

הגנה: מפותחים יותר ומפות

י

חים פחות. ככלל, ככל שהאגו

פחות מפותח, כך הקונפליק

י

טים הפנימיים שלו מופיעים

בצורה מוחצנת ביחסיו עם

העולם, כלומר הוא עושה

שימוש במנגנון ההשלכה.

השלכה

מנגנון הגנה הקרוי הש

י

לכה הוא הבסיסי ביותר.

האדם משליך תכנים פני

י

מיים על המציאות החיצונית

וכך, במקום להתמודד עם

המתח הכרוך בקונפליקטים

פנימיים, הוא חווה אותם

כבעיות במגעיו עם העולם.

במילים אחרות, בעיות חיים

"אובייקטיביות" משקפות לא

פעם בעיות פנימיות. למשל,

אנשים שמוצאים עצמם תמיד

במאבקים משפטיים, או זוגות

שהמשטרה צריכה לפשר בי

י

ניהם, אנשים שמסתכסכים

עם כל גורם שנמצא סביבם –

אלו אנשים שמחצינים ומש

י

ליכים קונפליקטים פנימיים.

פירושו של דבר, שהאגו

שלהם אינו בשל דיו להכיל

קונפליקטים אלו. במקום

לחיות סתירה פנימית, הם

מפקידים צד אחד של קונ

י

פליקט בידי העולם וצד אחר

הם חווים בעצמם. נניח שק

י

בעתי עם בן זוגי ללכת לסרט

בערב, וכשמגיעה השעה

לצאת אני מרגישה עייפה

צבא הגנה לנפש

האם אנחנו מבינים את ההתנהגות שלנו? מה גורם לנו לפתוח בריב עם בן/בת הזוג? למה אנחנו

לא מפחדים לנסוע במכונית למרות הסכנות האורבות בכביש? ד"ר אברהם פלג ינסה לשפוך אור

אך גם עלולים לגרום לנוירוזות. חלק ראשון

מנגנוני ההגנה ששומרים עלינו

על הדברים ויספר על

ולא כל כך מתחשק לי ללכת.

מצד אחד אני מרגישה אשמה

כי הבטחתי, התחייבתי ואפי

י

לו הזמנו זוג נוסף לבילוי.

מצד שני אני עייפה. איך

מכילים קונפליקט כזה? קל

יותר ליצור מריבה עם בן

זוג, להאשים אותו במשהו

– כלומר, להשליך עליו חלק

מהקונפליקט שלי וכך ליצור

תירוץ שיצדיק את זה שאכריז

שאיני הולכת לסרט.

זוהי סצינה שחוזרת על

עצמה ביומיום הרבה מאוד

פעמים, מבלי שאנו ערים

לכך. קל יותר לאחוז בצד

אחד של הקונפליקט (אני לא

רוצה ללכת לסרט), מאשר

להכיל את המתח הקשור

בסתירה שבין "אני לא רוצה

ללכת לסרט", לבין "אבל

הבטחתי".

הכחשה

עוד מנגנון הגנה שכיח

ביותר הוא ההכחשה. כשי

י

לד קטן מכסה את עיניו

ואומר: "אני לא בבית", אנו

מחייכים למראה הנאיביות

שלו. המחשבה שאם נעצום

את העיניים והמציאות פשוט

תיעלם, נראית מצחיקה. אך

מתברר שהשימוש בסוג זה

של התמודדות רווח מאוד גם

אצלנו, המבוגרים. זוהי פעו

י

לתו של מנגנון ההגנה הקרוי

הכחשה. מנגנון זה מתעלם

מן המציאות תוך "עצימת

עיניים" או שלילת הנתונים

המובאים בפניו.

כמו כל מנגנוני ההגנה, כך

גם ההכחשה הינה במצבים

מסוימים צורך חיוני. זכור

לי סיפור על אדם שהתב

י

קש לזהות את בנו שנהרג.

האיש הובא לחדר המתים,

שם שכב בנו ללא פגיעה

חיצונית בפניו, ולמרות שלא

היה כל קושי לזהותו, הוא

חזר ואמר: "זה לא בני". הוא

התקשה לעכל את הידיעה

המרה והדרך להתמודד איתה

הייתה להתמרד נגד העוב

י

דות, להתכחש. זוהי דוגמה

לפעולתו החיובית של מנגנון

ההכחשה.

ישנם מצבים רגשיים, דו

י

גמת אובדן של אדם יקר,

שנוחתים עלינו ואין שום

דרך להתמודד איתם, לעכל

אותם ולספוג אותם לתוך

ההוויה שלנו. במצבים אלו

אנו פוגשים לא פעם אנשים

שממלמלים לעצמם: "אני

לא מאמין שזה קרה". לעי

י

תים קרובות, שימוש בהכח

י

שה מאפשר לנו להחזיק את

הידיעה הכואבת כאילו מחוץ

לנו, עד שאפשר יהיה להכ

י

ניסה באופן הדרגתי פנימה

ולהשלים עמה.

ישנו תחומי חיים מסוימים,

שבהם כולנו עושים שימוש

"חיובי" בהכחשה באופן

יומיומי ונורמטיבי. למשל,

המחשבה שקיימת בכולנו כי

"לי זה לא יקרה", מאפשרת

לנו להתמודד עם סוגים שו

י

נים של סכנות שאורבות לנו

– פיגועים, תאונות דרכים

וכדומה. הסטטיסטיקות, לצ

י

ערנו, מצביעות על כך שמס

י

פר הנפגעים בתאונות דרכים

עולה על מספר החללים במ

י

לחמה, אך בדרך כלל, כשרו

י

בנו נכנסים למכונית, איננו

חשים כמי שיוצאים לקרב.

יש, אם כן, משהו חיובי בה

י

כחשה, כי מי יכול להיות

מודע כל הזמן לכל הסכנות

והאיומים שאורבים לו?

הכחשה מופיעה לרוב במ

י

צבים שבהם היא מגוננת על

ידיעה, שחשיפתה תהא כה

כואבת עבורנו עד שאיננו

מסוגלים להתמודד עמה.

למשל, הידיעה כי אני בעל/

אישה נבגד/ת ודחוי/ה קשה

ביותר, כי היא עלולה לגרום

לקריסתן של הרבה קונס

י

פציות ומערכות בחיי. כל

המחשבות שיש לי על עצמי

כפרטנר אהוב ונחשק, כל מה

שאני חושב/ת על בן/בת הזוג

– הכול עשוי להתברר כעו

י

רבא פרח. וזה אומר כמובן

משהו על השיפוט שלי. איזה

ערך יש לי אם אינני מסוגל

לדעת עם מי אני חי? אם אני

מרשה לעצמי לדעת שבן/ת

הזוג שלי בוגדים בי, זה

מחייב היערכות חדשה וקב

י

לת החלטות קשות: נפרדים?

סולחים?

מנגנון ההכחשה חוסך את

הזעזועים האלו. אולם במ

י

צבים אלה הוא עושה לרוב

שירות דוב. הוא אמנם מגונן

מפני הידיעה המכאיבה אבל

לרוב סופה לפרוץ להכרתנו

ואז היא מכאיבה שבעתיים,

כי החמצנו את האפשרות

לעכל דברים לאט. מנגנון

הכחשה נחשב למנגנון הגנה

לא מפותח, כי כמו פעו

י

לת הקאה, הוא מקיא דברים

החוצה ואינו מאפשר להם

להיספג בתוכנו. הוא מתעלם

ממה שקורה התעלמות מוח

י

לטת ולכן תוצאותיו עלולות

להיות אסון.

י

בפס

Ph.D

הכותב הוא בעל

כולוגיה התנהגותית קוגנטי

י

בית, חבר בצוות הרופאים של

מרכז רפואי כפר ורדים