30 / 48
2017
פברואר
273
גיליון
|
| 30
קוד ההפעלה שלנו
למה רבים כל כך רוצים להיות במקום אחר בחיים,
אבל לא עושים שום פעולה כדי שזה יקרה?
מה מפעיל אותנו, ואיך אנחנו יכולים
לתכנת את עצמנו מחדש?
למה חשוב להתאמן ולמה אתם לא
קולטים שזה כל כך חשוב?
חלק יגידו שזה בגלל הפחד מכישלון.
אולי זה לא יצליח, אז למה בכלל להתחיל?
אחרים יגידו "תראה, החיים שלי דווקא
בסדר, אבל יש בהם שניים שלושה מקומות
שזה לא לגמרי שם". ומהם אותם מקומות?
"אני בא לידי ביטוי מלא, אני לא חי בשפע,
זה לא מה שרציתי לעשות, חשבתי שהעסק
שלי יגיע רחוק יותר וכדומה...".
ואני אומר לו: "מעולה. אם זה 'לא כל
כך זה', יש לי דרך שתביא אותך לשם".
בשלב זה רוב האנשים אומרים: רק אם
תבטיח לי שבכל פעולה שאעשה אקבל
בדיוק את התוצאה הרצויה, אז אני
מתחייב לעשות פעולות עבור עצמי".
הבעיה בגישה הזו היא שאותו אדם, בגלל
הפחד מכישלון, ימשיך להישאר במקום
בו הוא נמצא עד סוף ימיו.
האסטרטגיה של אנשים רבים היא
להישאר במקום ולצפות שיקרה נס
שישנה את המצב. נס יכול להיות זכייה
בפיס, מיכרז גדול שהעסק יזכה בו, ירושה
מאיזה דוד לא ידוע וכדומה. ואז, כשזה
יקרה, "זה יעשה אותנו מאושרים". זה
כמובן לא קורה, ואותם אנשים מתפלאים
מדוע מעולם לא התקרבו למקומות
שלדעתם "מגיע להם להיות בהם".
אּ אּ אּ
ואני שואל, איך לעזאזל בן אדם מרשה
לעצמו לחיות בצורה כזו? למה רבים כל
כך רוצים להיות במקום אחר בחיים, אבל
לא עושים שום פעולה כדי שזה יקרה?
הסיבה היא שאנחנו חיים בלופים. בבסיס
של כל אחד מאיתנו יש אמונות מנחות
אחוז מהמקרים אין לנו שום גישה
99-
שב
אליהן. אנחנו רק יכולים לחלום על כך
שיש לנו גישה. פשוט אין לנו את הקוד.
אילו היינו יודעים את הגישה לקוד, כבר
מזמן היינו מגיעים למקום שבו אנו רוצים
להיות. לכן, בתהליך האימון אנחנו נוכל
להגיע לתוכנית ההפעלה שלנו ולגלות
את קוד ההפעלה.
עד שלא נגלה את הקוד נוכל להמשיך
לחלום, לעשות, להעז, לשנות, אבל בסוף
זה חארטה, סליחה על הביטוי, כי הקוד
כתוב. הוא נכתב עבורנו על ידי ההורים
שלנו, הסביבה הקרובה, מערכת החינוך,
החברים בילדות, המוצא, העדה, ההרגלים
והשיגרה שלנו.
הערך המשולש אומר שאם אני נמצא
בנקודה מסוימת ורוצה להיות בנקודה
אחרת "אני לא יכול לעשות זאת לבד!".
נכון, קצת שיווקי מצידי להגיד את זה. אז
מה? לו הייתם יכולים לבד, כבר הייתם
שם.
וזה לא שאנשים לא זזים. רובנו אכן
זזים. אנחנו פשוט זזים מסבל לסבל. אם
הסבל גדול מידי, פתאום אנחנו מוכנים
לזוז ולכתוב קוד מחדש. אבל זאת טכניקה
שגויה. זה עובד שלוש דקות וחצי בערך,
עד שהדברים מסתדרים, ואז חוזרים לקוד
הקודם שלנו.
אין קיצורי דרך. יש תהליך לעבור ויש
16
דרך. יש שיטה, שיטה שעובדת כבר
שנה – שיטת האימון. אתם תכתבו את
הקוד שלכם, פעם אחת תראו אותו מול
העיניים בצורה בהירה וברורה. תקבלו
כלים איך לעבוד עם הקוד, תבנו לעצמכם
תוכנית הצלחה להגיע למקומות הרצויים
בחיים שלכם ותתאמנו על מנת להטמיע
את הכלים.
פתאום תרגישו אחרת. תבחינו בהבדל,
תתחילו לעשות, לפעול, ולראות תוצאות
שונות ממה שהשגתם עד היום. יהיה לכם
שלכם.
DNA-
ארגז כלים המותאם ל
אּ אּ אּ
לאדם יש כוח סבל מדהים. הוא ידחיק
וימשיך ויסבול, רק לא לנסות ולזוז
למקום אחר, והכל בגלל הפחד מכישלון.
אפילו שהמקום הזה הוא הכי קרוב לזה
שהוא רוצה להיות בו, הכי קרוב לעצמו,
לאותנטיות שלו.
איך זה עובד? צריך לפצח את הקוד הזה,
כי הוא כתוב לא טוב ויש בו מלא באגים.
דוגמה מחיי, שהובילה אותי למסלול
שגוי. הייתי מאוד יצירתי ואהבתי לעבוד
בכל עבודות הנגרות, גננות, צביעה,
בנייה ושאר עבודות האחזקה בבית. פחות
אהבתי את הלימודים העיוניים. אמרו
"ליוסי יש ידיים טובות", ובשלב מסוים,
בגיל שמונה, כתבתי לעצמי קוד בצורה
שגויה. אמרתי לעצמי שאני לא טוב. לא
טוב בחשבון, לא טוב בלימודים. הייתי
מאוד נמוך, וגם בזה אני לא טוב. לא טוב
בלהתחיל עם בחורות, פשוט לא טוב.
זה ליווה אותי שנים רבות והכתיב
את מסלול חיי. כל הבחירות שלי בכל
התחומים התנהלו על פי הקוד הזה. עד
ששיניתי את הקוד. הלכתי והתאמנתי עם
הקוד החדש,ופעלתי דרכו, ניסיתי, זזתי
ועשיתי. לראשונה אחרי שנים רבות, אני
עושה את מה שאני הכי אוהב לעשות.
לנגוע באנשים, לחולל שינויים, להתרגש
מהדברים הכי קטנים, ולהצליח ליצור את
זה כל יום מחדש.
אז בואו להתאמן, או מצאו לכם גורם
שלישי שיהיה אובייקטיבי ויגלה לכם את
מה שאתם לא מצליחים לראות לבד.
אילוסטרציה: פוטוליה
050-8330530 ,
הכותב הוא מאמן אישי ועסקי
יוסי זהר
אימון אישי
מיקצועי