48 / 64
48
, פסח תשע"ו
2016
אפריל
262
גיליון
|
|
המשך מעמוד קודם
המשך בעמוד הבא
מגזין
שפטים מבטאים מה באמת
מרגישים בני נוער שנולדו
במדינה שנאלצת להיאבק
על קיומם כחלק מהשיגרה".
הכאב, מסבירה עדנה, הפך
למופע, רגעים של סבל ושל
קונפליקט שליוו את המפג
ה
שים מועלים ברחבי איטליה
ובישראל.
את הטלפון הראשון בארץ
קיבלה ד"ר קאלו-לבנה
מחנן חן ממגבית בריטניה,
אשר ביקש ממנה שהקבוצה
תציג קטע קצר בפעילות
של המגבית. עדנה הפתיעה
והגיעה עם קבוצה מעורבת
של יהודים וערבים והצליחה
לרגש את המשתתפים. "זה
היה השלב שבו הבנתי שה
ה
גיע הזמן לבדוק את ההזמנה
שקיבלתי להציג באיטליה",
היא נזכרת. "יצרתי קשר עם
נותן כרטיס הביקור. כך היתה
הנסיעה הראשונה שלנו, שא
ה
חריה החלו לזרום ההזמנות".
י
�
השנים מאז שהק
15
-ב
מה את התיאטרון הוזמנו בני
הנוער של "בראשית לשלום"
פעמים לרחבי איטליה.
42
המופעים בבימויה של עדנה
הוזמנו להשתתף כאורחי
כבוד בפסטיבלים רבים בארץ
ובעולם ובאירועים יוקרתיים.
מאז המופע "בראשית" העלו
חברי הקבוצה יצירות נו
ה
ספות: "הרפתקאותיו של
פינוקיו" לפי סיפורו המ
ה
פורסם של קארלו קולודי,
"אנה בשחקים" על פי יומנה
של אנה פראנק, "אין ילדים
רעים" בהשראת תורתו החי
ה
נוכית של יאנוש קורצ'אק,
ו"מגלילאו ועד האנרגיות
המתחדשות" בהשראת המ
ה
חזה "חיי גלילאו" מאת בר
ה
טולד ברכט.
המלאכית מאיטליה
עדנה אנג'ליקה קלו-לבנה
,1955
נולדה ברומא בשנת
למשפחה בעלת שורשים
עתיקים בקהילת רומא. "אבי
ממשפחה של סוחרים אמי
ה
דים, ואמי ממשפחה של אינ
ה
טלקטואלים ומשכילים", כפי
שהיא מתארת.
אביה של קלו-לבנה
היה ציוני ופעיל בקהילה.
אנג'ליקה עדנה נשלחה לבית
הספר היהודי ברומא. בגיל
הצטרפה לתנועת השומר
12
הצעיר, ושנתיים לאחר מכן,
כתלמידה מצטיינת בלימודי
עברית, נבחרה ללמוד הוראת
עברית במדרשה לרבנים,
שהיתה בקומה העליונה של
בית הספר היהודי. "כל שנה
היו בוחרים כמה תלמידים
מצטיינים. הבנים למדו רב
ה
נות, והבנות למדו הוראת
עברית על חשבון הקהילה.
נשלחתי לרב הראשי של
רומא, שיאשר את הבחירה
שלי. בגלל הסתירה בין הדת
לציונות הזהירו אותי שלא
לספר שאני חברה בתנו
ה
עת 'השומר הצעיר'. אני לא
חשבתי שיש לי מה להסתיר,
וכשנפגשתי אתו ישר אמרתי
לו שעם כל הכבוד לדת, אני
גם מאוד ציונית, אני חניכת
השומר הצעיר, ואני מתכוונת
לעלות לארץ וללכת לקיבוץ.
הרב חייך, אמר שהוא יודע
עליי הכל, ושאין לו בעיה עם
זה, כי מצוות יישוב ארץ יש
ה
ראל קודמת".
בבית המדרש היתה קאלו
לבנה הבת היחידה בין הב
ה
נים. "היום רובם רבנים רא
ה
שיים בערים שונות איטליה",
היא מספרת. כל אותן שנים,
כתלמידת תיכון, המשיכה
להיות פעילה בשומר הצעיר.
, עלתה
20
, בגיל
1975
בשנת
לישראל עם גרעין של בוג
ה
רי התנועה באירופה, הגיעה
לקיבוץ סאסא, שם נשארה
ושם גם הכירה את חבר הקי
ה
בוץ יהודה, איתו התחתנה
ולהם ארבעה בנים.
מה הסוד שלך
ההצלחה של הקבוצה מעו
ה
ררת השתאות. "חיברתי כלי
פדגוגי חדשני שמחבר בין כל
סוגי האנשים", מסבירה עדנה
את הצלחת הפרויקט, "אם זה
ילדים, בני נוער, מנהלים,
מורים, קבוצות רב תרבו
ה
תיות. בסוף כולם נהיים חב
ה
רים ומכירים טוב יותר אחד
את השני. אני משלבת כלים
מהתיאטרון ומעולם המוזי
ה
קה. בעזרת האמנות מתאפ
ה
שרת הידברות, העלאת שא
ה
לות, שיחה תוך למידה אחד
על רעהו. וכמו שאומרים
'מכל תלמידי השכלתי':
לאורך השנים למדתי מהתו
ה
בנות של התלמידים שלי".
ד"ר קאלו-לבנה אומרת
שלאווירה במפגש יש הש
ה
פעה גדולה על התוצאות:
"לא משנה אם אני מדברת
עכשיו באנגלית בבית ספר
בעיבלין, או בעברית בסמינר
למורות, או עובדת עם נשים
חרדיות, או באיטלקית בה
ה
רצאות באיטליה. בכל מקום
אני מעבירה חוויה של קבלה
עמוקה, ללא שיפוט, שמא
ה
פשרת להוריד את המחיצות,
את החששות של 'מה יגידו',
'מה יחשבו', 'איך אני נראה'.
הכל נכון וזה נותן לגיטימציה
'להיות אני'".
כדוגמה היא מביאה את
אחד התרגילים האהובים
עליה: "אני מבקשת מהמ
ה
שתתפים לספר למה הוריהם
קראו להם בשמם כשנולדו,
ואם אין להם סיפור מאחו
ה
רי השם, הם מספרים סיפור
אישי מהילדות שלהם. זה
מייצר חיבורים מדהימים.
קבוצות שעובדות יחד שנים
פתאום מגלות פן חדש של
הקולגות שלהם, סיפורים
מעניינים על הבחירה של
השם. זה מרתק, ומקשר בין
האנשים".
מצחיק שזו הדוגמא שבחרה
האישה עם השם המסקרן
עדנה אנג'ליקה קאלו לבנה.
"נכון... בארץ קוראים לי
עדנה ובחו"ל אנג'ליקה, אבל
שניהם שמות שקיבלתי כש
ה
נולדתי. אנג'ליקה הואשםשל
סבתי, כי באיטליה נהוג לתת
אותו לנכדה הראשונה כשה
ה
סבתא עדין בחיים. אנג'ליקה
זה מלאך באיטלקית, ות
ה
מיד אמרו לי 'את בטח ילדה
טובה'. את השם עדנה, אמא
שלי נתנה לי בלידה, אבל
התחלתי להשתמש בו רק
כשעליתי לארץ דרך השו
ה
מר הצעיר. וגם בבחירה שלו
יש סיפור מעניין: אני בדרך
כלל עושה הכול מאוד מהר.
חוץ מלהיוולד. נולדתי חודש
אחרי הזמן המשוער, כך שלא
היה לאמא שלי מקום מוז
ה
מן מראש בחדר הלידה. היא
חיכתה בזמן הצירים בחדר
קטע מההצגה בראשית. הכאב הפך למופע