28 / 64
28
, פסח תשע"ו
2016
אפריל
262
גיליון
|
|
מגזין
26
המשך מעמוד
אנדיראס (משמאל) עם משפחתו
והמשאית החדשה שנרכשה למסגריה
בבית
17.4-
הלווייתו של אנדריאס מאייר, התקיימה ב
הקברות בנהריה, העיר אליה הגיע כשעלה לארץ מגרמניה
כשהיתה רחוב של צריפים קטנטנים מעץ.
1937-
ב
לאנדריאס יש חלק גדול במוזיאון ליהדות דוברת גרמנית
בגן התעשייה תפן, בניהולה של רותי אופק. לפני שנתיים
העבירו סטף ורטהימר ואנדריאס מאייר, חברים טובים מאז
ילדותם, את הצריף הראשון של המעברה למוזיאון. בנוסף,
העביר אנדריאס לפני כשנה תיעוד של ההיסטוריה המשפ
ה
חתית ועליית משפחות הייקים לנהריה. התיעוד, שאנדריאס
עסק בו בקדחתנות בשנים האחרונות, כלל אלפי צילומים
שצילמו הוא ואביו אוטו, צילומים שאסף מהנהריינים הוותי
ה
קים, ספרים מהיסטורית המשפחה, מכתבים ומסמכים. במו
ה
זיאון מוצגת גם תערוכת קבע של מכתבים הכוללים איורים
ששלח אוטו, המתעדים בדיוק רב את חיי והווי החיילים
היהודים שהשתתפו במלחמת העולם הראשונה.
בהלוויה הגדולה בבית הקברות בנהריה, השתתפו סטף ור
ה
טהימר, ילדיו ונכדיו, רעיה שטראוס שגם ספדה, נשיא רוטרי
שאמר מילים חמות על אנדריאס, ראש מועצת כפר ורדים,
משפחות ותיקי נהריה, צאצאי הייקים ועוד.
הנה חלק מהדברים שאמרה רותי אופק מנהלת המוזיאון
! (אין חגיגה
Es gibt keine fier ohne Mayer" :
וחברה
בלי מאייר - חרוז גרמני). זה מה שאמר לי אנדריאס בפגי
ה
שתנו האחרונה. צדק באומרו זאת בהומור האופייני לו. נכון,
החגיגה הגיעה לסיומה אבל חגיגה שכזו לעולם לא תרד אל
תהומות השכחה. אם שואלים אותי מה זה ייקה, אוכל תמיד
לומר אנדריאס. עקשן עם הומור, מתמיד, ישיר, מעמיק, יוזם,
חבר, אוהב ובעיקר אדם. עקשן - אם סימן מטרה היה מגיע
אליה. כך או אחרת היה ביצוע. כך היה עם פרויקט הנהריאדה,
הצריף הראשון של נהריה, ספר המכתבים, צילומים וציורים
של אוטו מאייר אביו, ספר הבדיחות ועד לבאר בכפר ורדים.
אין עוד אנשים כאלה. דור של נפילים, מוכי גורל היסטורי,
אוהבי חיים, בעלי אחריות ציבורית ונתינה ללא חשבון. בעלי
מצפון ציבורי ולא רק אישי. גם אם קשיות העורף אפיינה את
אנדריאס, כמו עוד ייקים רבים אחרים, אנחנו חייבים לאנד
ה
ריאס ולבני דורו כל כך הרבה".
דרכו האחרונה
חנות האופנים המשפחתית בנהריה
חזרה לעבוד כרגיל ומלבד
מסגרות המשפחה עסקה גם
בתיקון כלי רכב, והם פתחו
את תחנת הדלק הראשונה
בנהריה. ובכך לא הסתיים
מגוון העיסוקים הרחב של
אנדריאס מאייר ומשפח
ה
תו. אנדריאס התחיל לייצר
גם ציוד לצלילה ולדיג תת
ימי בשם “דגון”. אנדריאס:
“ייצרנו את מסיכות הצלילה
הראשונות בארץ, וגם סנ
ה
פירים ורובים לציד. אבל זה
לא הלך כל כך טוב, כי אנ
ה
שים לא ידעו מה לעשות עם
זה...”.
בינתיים, בתחנת רידי
ה
נג בתל אביב, חיפשו מסגר
שיודע לצלול וכך הגיעו לא
ה
נדריאס מאייר שירד דרומה
לניהול בניית צינור היציאה
של הביוב לים. “שנתיים
ניהלתי את פרויקט הביוב
בתל אביב ואת בית המלא
ה
כה השכרנו בינתיים לסטף
וורטהיימר, שהיה חרט במ
ה
קצועו”.
עוד בגרמניה
17-
מאייר נולד בגרמניה ב
, כבן זקונים
1921
בפברואר
לאוטו מאייר וגרטרוד (שלא
היתה יהודיה) ואח להיינריך,
יוסטוס ובריטה. במלחמת
העולם הראשונה לחם אביו
של אנדריאס כמעט ארבע
שנים למען המולדת הגרמ
ה
נית והרגיש את האנטישמיות
בזמן שירותו הצבאי, וכבר
אז כתב למשפחתו מה מחכה
ליהודים. מהתקופה ההיא נו
ה
תרו יומנו ומכתביו מן החזית,
מסמכים ותעודות, רישומים
תצלומים
500-
וכן למעלה מ
שאותם צילם בחזית המער
ה
בית בצרפת. התערוכה במו
ה
זיאון לתולדות יהדות גרמניה
בתפן, המציגה את תרומ
ה
תם של החיילים והקצינים
היהודים במלחמת העולם
הראשונה, נשענת על התצ
ה
לומים והרישומים מהאוסף
של ד”ר אוטו מאייר. בנוסף
כולל אוסף התמונות צילו
ה
מים של נהריה בראשיתה,
צילומים של פלסטין וצילומי
משפחה. הצילומים שלו, כמו
גם זיכרונותיו, מספרים את
הסיפור של אנדריאס מאייר
ונוגעים, כך נראה, בכל אחד
מאיתנו.
זכוכית נשברת
את אשתו אסתר, שנפט
ה
רה לפני מספר שנים, הכיר
אנדריאס מאייר בנהריה,
כשהגיעה באוניית מעפילים
מברלין. השניים התחת
ה
ח
�
, באמצע מל
1948
- נו ב
מת השחרור, והביאו לעולם
ל שגר בכליל
ֵ
ּא
ָ
ג
ִ
שני בנים: י
וגיורא שגר בטורונטו. לאנ
ה
דריאס ואסתר שישה נכדים.
הקימו את
1969
בשנת
“זכוכית נהריה - אנדריאס
מאייר בע”מ”, לאחר שחפ
ה
צי הזכוכית שעשו עוררו הד
חיובי. הם התחילו בייצור
כמותי, החברה התפתחה יפה,
הבן יגאל הצטרף לחברה,
פתחו חנות במרכז
1972-
וב
נהריה ואחר כך העבירו את
המפעל לתפן.
ההתמודדות
הנוכחית
לפני מספר שנים התגלה
בגופו של אנדריאס סרטן
בלבלב, איתו הוא מתמודד
בגבורה: “אני סובל מכאבים.
הגידול אמנם לא מתפשט
בגוף אך הוא גדל כל הזמן”.
לפני כשנתיים עבר ניתוח
מסובך שלקח לו זמן לה
ה
תאושש ממנו: “אבל מאז כבר
בניתי כמה פסלים ואני עסוק
מאוד מול המחשב במיון וע
ה
ריכת התמונות הרבות”.