26 / 64
26
, פסח תשע"ו
2016
אפריל
262
גיליון
|
|
מגזין
ליטל מאירי
אנדריאס מאייר מקבל את
פניי כשהוא יושב מול המ
ה
חשב, ומיד מתנצל: “אני
יורד מדי פעם לסדנה לעשות
משהו עם הידיים. זה לא טוב
לשבת כל הזמן ליד המח
ה
וחצי, ועסוק
94
שב”. הוא בן
מאוד בימים אלו. הוא עורך
תמונות מלפני מאה שנה
במחשב, כותב מיילים, מארח
בני משפחה וכאמור גם עובד
בסדנה.
1937-
מאייר עלה לארץ ב
מגרמניה והתיישב עם משפ
ה
חתו בנהריה. בעשרים השנים
האחרונות הוא מתגורר עם
משפחתו בכפר ורדים. בסי
ה
פור חייו הלא שיגרתי שזו
ה
רים סיפורים על משפחה,
מלחמת עולם ואנטישמיות,
עלייה לארץ ופיתוח הגליל,
מלחמות קיום מול הער
ה
בים, התמודדות עם השפה
העברית והערבית, עבודות
תשתית בארץ, הכרות עם
סטף ורטהיימר והקמת ‘זכו
ה
כית נהריה’ (נהריה גלאס)
ועוד. יצירות ועבודות שלו
ושל אשתו תלויות בכל פינה
בבית, וסדנת העבודה שלו,
כמו גם אוסף העבודות בקו
ה
מת הקרקע, מהווים עדות
לכישרונו.
מסגרייה, אופנים
ומסיכות צלילה
אז איפה מתחילים? אולי
במה שמאפיין את מאייר
יותר מכל: עבודת ידיים. אנ
ה
דריאס מעיד על עצמו שלא
היה תלמיד טוב ואביו שלח
אותו להכשרה מקצועית.
14
, כשהוא בן
1935
בשנת
וחצי, החל לעבוד כשוליה
אצל המסגר האומן אלברט
לוהמן. “הכשרתי כמסגר”,
הוא אומר, “איפשרה לי
לעבוד כבר מהיום הראשון
, הראיון האחרון
1921-2016 ,
אנדריאס מאייר ז"ל
28
המשך בעמוד
בארץ בעבודה מועילה ומ
ה
שתלמת, לתועלתי ולתועלת
משפחתי”.
כמו כל סיפור על אנ
ה
דריאס מאייר, הוא משו
ה
לב במאורעות היסטוריים,
ובאותה תקופה, מספר אנד
ה
ריאס, חיי היהודים בגרמניה
הפכו למדכאים יותר ויותר,
ומשפחות שלמות עזבו בד
ה
רכן למדינות אחרות. אחיו
הבכור, היינריך, עזב לארג
ה
. אביו, אוטו
1933-
נטינה ב
ל
�
לפ
1935
מאייר, נסע ב
-
שתינה על מנת לחפש מקום
מתאים ליישוב משפחתו
וקנה פיסת קרקע בנהריה.
כשחזר לגרמניה עסק האב
שנתיים במכירת בית החרו
ה
שת והבית, קנה ציוד לבית
מלאכה לנפחות וארז אותו
ואת כל ביתם בקונטיינרים
1937-
שהפליגו לארץ. ב
עזבו בני המשפחה את גר
ה
מניה בדרכם לישראל. “אבא
הציל אותנו”, קובע מאייר
נחרצות. “בארץ התיישבנו
בנהריה עם שאר הייקים שה
ה
גיעו לארץ, ופתחנו מסגרייה
שבה עבדנו אני ואחי.
“כמעט כולנו היינו חברים
ב’הגנה’, והייתי אף שותף
להקמת יישוביי ‘חומה ומ
ה
גדל’. במקביל, המסגרייה
שלנו התפתחה עם היישוב
היהודי, כאשר ייצרה רכיבים
רבים עבור בניית הביצורים
לאורך הגבול עם לבנון וסו
ה
ריה”.
עם פרוץ מלחמת העולם
251
• גיליון
2015
יולי
www.alakfar.co.il44
ורדה
|
40
תרבות
|
34
ברברהאדלר
|
32
לידיהגרינפלד
|
30
אייל כץ
|
8
ניר שילה
קמין סנטר
פתרונותחימום
מתקדמים
א.ת. כרמיאל
4
הבנאי
052-66-88-719
|
04-908-2570
www.camincenter.co.ilהתקנהואחזקה
|
שיווק
|
יבוא
קמין עץ, גז ונפט, תנורי פלט
שיננית
w
כירורגייתפהולסת
w
אורתודנטיה
w
שתליםדנטליים
w
טיפוליםמשמרים
04-9570156
|
04-9573132
www.vradim-m.co.il|
03-5123193 :
זימון תורים
מרכז רפואי כפרורדים
רפואתשינייםכלליתלילדיםולמבוגרים
חדש! פתוחלקהלהרחב
דר' אוריתזינגר, רפואתשינייםילדיםומבוגרים(בוגרתהדסה)
דר' גולן כהן, כירורגפהולסתות
דר' ולריהדה-פונטיינס, אורתודנטיה
כריסטינהזלצמן, שינניתמוסמכת
אנדריאסמאייר
94
בגיל
ממיין על המחשב
תמונותמשפחתיות
היסטוריות, ממשיך
ליצור בברזל ומתאושש
מסרטן הלבלב. ראיון
על העלייהמגרמניה
לנהריה, המסגרייה, ימי
חומהומגדל, זכוכית
נהריהועוד.
10
ליטל מאירי
פורש
מנהל אגודתהספורט
אורי בר צורי הודיעכי
לאימשיך בתפקידו.
במקביל, המועצה
שוקלתאםלהמשיך
אתהקשר, ועתיד
האגודהלאברור
14 ,
אייל כץ
ישנזילה? אגודתהמים
אחראיתלהתריע
18 ,
הדסכרמונה
אגדת
מאייר
השנייה נרגעו הרוחות בין
היהודים לערבים. באותה
תקופה פתחה המשפחה,
בנוסף למסגרייה, גם חנות
אופניים ברחוב הראשי בנה
ה
ריה. מאייר מעיד על יחסים
מיוחדים שנרקמו במהלך
אותה תקופה בין תושבי הג
ה
ליל המגוונים: “רוב לקוחו
ה
תינו היו ערבים. נסעתי עם
האופנוע שהיה לי לתקן להם
דברים. משפחת שטראוס היו
השכנים שלנו וגם לקוחות
שלנו וכך גם מפעלי המים
בנהריה. לבריטים ריתכתי
צינורות לתחנת המשטרה
שנבנתה בתרשיחא, וכך הכ
ה
רתי גם את תרשיחא”.
בזמן מלחמת השחרור בנה
אנדריאס חצובות למכונות
ירייה ועסק בפעילות נוספת:
“נהריה והקיבוצים סביבה
נותקו מהעולם במשך חוד
ה
שים והאספקה אליהם הגיעה
דרך הים. הייתי חלק מקבוצה
של שמונה בחורים חסונים -
‘כיתת הימאים’ כינו אותנו
- ותפקידנו היה לאסוף את
הסחורה”.
1949
בשוך הקרבות ביוני
שוחרר מהצבא, המסגרייה
איש הברזל והזכוכית
השבוע נפטר אנדריאס מאייר, מקים מפעל הזכוכית, רב פעלים וסיפורים על
הקמת המדינה והמורשת הייקית. לפני פחות משנה ערכה ליטל מאירי ראיון עם מאייר
. לזכרו, חלקים נבחרים מהכתבה
2015
שפורסם בא-לה כפר בגיליון יולי
צילום: ליטל מאירי
2015
אנדריאס מאייר, יולי
שער הגיליון ובו
הראיון האחרון