40 / 64
40
2015
דצמבר
257
גיליון
|
|
אייל כץ
זוהי תקופה עצובה וקשה
למי שדוגל בחופש ובשוויון.
כשהטרור זוקף ראשו קל
מאוד לעשות הכללות, ואז
גם הפשיזם והגזענות זוקפים
ראשם. וכשפונדמנטליזם קי
י
צוני רוצח מצד אחד, הקנאים
הדתיים של הצד השני מק
י
בלים רוח גבית ויוצאים לנ
י
קום. ולכאורה המלחמה העי
י
קרית היא בין מזרח למערב,
אבל אולי המלחמה החשובה
באמת היא בין שתי תפיסות
עולם. התפיסה ההומנית נגד
התפיסה הבדלנית, הנאורה
והליברלית נגד הדתית והש
י
מרנית, שוחרת השלום מול
הכוחנית.
ואני חרד שהבדלנים, הק
י
נאים והכוחניים עלולים
לנצח.
בארצות הברית אנחנו חו
י
זים בעיניים כלות בנסיקתו
של דונלד טראמפ. לפני שנה
הוא עוד נתפס כקוריוז, ועכ
י
שיו הוא יהיה כמעט בוודאות
מועמד המפלגה הרפובלי
י
קנית לנשיאות. ורעיונתיו
הגזעניים זוכים לפופולריות
עצומה, כולל הרעיון לאסור
על כניסת מוסלמים לארצות
הברית.
בצרפת זוכה מפלגת "הח
י
זית הלאומית" של מרין לה
פן להישגים פוליטיים (למ
י
רות התבוסה ביום ראשון
האחרון), וגם המנהיגה הכ
י
רזימטית של מפלגת הימין
הקיצוני נחשבת למועמדת
ריאלית להיות תישהו נשיאת
צרפת.
וכל זה קורה בארצות הב
י
רית ובצרפת. אלו שתי המ
י
דינות הכי מזוהות עם ערכים
של שוויון וחופש, מדינות
שהצמיחו בין השאר את
המהפכה הצרפתית, ההיפים
ותנועת ילדי הפרחים, מאי
', מרטין לוטר קינג, דני
68
האדום ועוד. דווקא בשתי
המדינות הללו הגזענות והפ
י
המלחמה החשובה באמת
האם לצד המלחמה נגד הטרור של דאעש יכול העולם החופשי להילחם גם על
ערכים של שוויון וחופש? כמה שאלות גלובליות כשפוליטיקאים כמו טראמפ
ולה פן מתחזקים בדיוק כשילדיי מתחילים את חייהם הבוגרים
שיזם (שוב) מנצחים.
ואצלנו? בישראל גזענות
זה כבר מזמן עניין שבשי
י
גרה. ראש הממשלה, אוהדי
בית"ר ירושלים, המפגינים
מעפולה, בנצי גופשטין, הרב
יצחק גינזבורג - כולם לוקים
בגזענות וכולם נהנים מת
י
מיכה של המונים ונחשבים
ללגיטימיים.
אני שואל את עצמי איפה
מסתתרים היום ממשיכי
דרכם של ילדי הפרחים והס
י
'? האם
68
טודנטים של צרפת
הם רואים את ברק אובמה
ואנגלה מרקל ונרגעים? שני
המנהיגים הללו הם באמת
מעוז חזק וחשוב מול הפ
י
שיזם והגזענות הגואים בעו
י
לם. כשאובמה בשלטון אין
מקום למחאה בנוסח "מצעד
וושינגטון" המפורסם של
מרטין לותר קינג. וכשמרקל
(שה"טיים מגזין" בחר בה
) מצליחה
2015
לאשת השנה
להיות ליברלית מצד אחד
וחזקה מצד שני (וגם אישה!),
יש עוד מקום לאופטימיות.
אבל מה יקרה ביום פקודה?
לתחושתי, היורשים של מש
י
תתפי ההפגנות והמצעדים
של פעם, ההמונים שאמורים
להיאבק על ערכי השוויון
והחופש, עסוקים היום בע
י
שיית כסף, פיתוח הקריירה,
טיפוח עצמם ובחיפוש רוחני.
כל אלו כבודם במקומו מונח,
אבל מה יקרה אם בעוד כמה
שנים טראמפ ינהיג את אר
י
צות הברית, לה פן תשלוט
בצרפת ואיזה רב חשוך בי
י
שראל? האם יהיה מי שינטוש
מישרה חלומית, יוותר על
עמדת זינוק מבטיחה או יע
י
זוב באמצע סדנת ויפאסאנה
כדי להשתתף באיזה מצעד
חופש המוני? האם תקום
מנהיגות חדשה ועוצמתית
לשוחרי ההומניות והליבר
י
ליזם?
ויש עוד שאלות. האם מצ
י
עדים והפגנות עדיין אפ
י
קטיביים בעידן הפייסבוק
והרשתות? ובכלל, האם מול
גורמים כמו דאעש אפשר
בכלל להתמודד בלי בדל
י
נות? האם העולם המערבי
חזק מספיק מבחינה כלכלית
כדי להתמודד בצורה הומ
י
נית עם בעיית הפליטים?
האם שערים פתוחים, אפילו
באופן יחסי, לא מאיימים על
המבנה החברתי של מדי
י
נות מערביות? האם יצליחו
מעצמות המערב לשמור על
ערכים ליברליים מצד אחד
ועוצמה צבאית מצד שני?
האם צעירים שגדלו בעידן
הפייסבוק ומסריו השטחיים
מסוגלים בכלל להבין שניתן
לשלב ערכים ליברליים עם
כוח ועוצמה?
20-
שני ילדיי בשנות ה
לחייהם. הגדולה סטודנטית,
הצעיר תכף מסיים את שי
י
רות החובה בצה"ל. ניסינו
לחנך אותם על ערכים של
שוויון, שאיפה לשלום ות
י
רומה לקהילה. האם הם יחיו
את חייהם הבוגרים בעולם
חרדתי, קנאי, בדלני וגזעני?
האם לנוכח נדידת הפליטים
והשלכותיה, לנוכח איומי
הטרור בעולם וכאן בישראל,
יתברר להם כי גדלו על ער
י
כים נאיביים, אולי נחמדים,
אך בלתי מעשיים?
אני רוצה להאמין שהחר
י
דות הללו לא יתגשמו. שמה
שמכונה "העולם החופשי"
באמת יישאר כזה. ואם יותר
לי לפנטז, אני מקווה גם שי
י
לדיי לא יעמדו בפני הדילמה
שתיארתי קודם, ויוכלו להת
י
מקד בטיפוח הקריירה. מצדי,
שאפילו ישתתפו מידי פעם
בסדנת ויפאסאנה.
מרין לה פן
) arie-Lan Nguyen
(צילום:
דונלד טראמפ
מה יקרה אם בעוד כמה שנים טראמפ
ינהיג את ארצות הברית, לה פן תשלוט
בצרפת ואיזה רב חשוך בישראל?
האם יהיה מי שינטוש מישרה חלומית,
יוותר על עמדת זינוק מבטיחה או יעזוב
באמצע סדנת ויפאסאנה כדי להשתתף
באיזה מצעד חופש המוני?