א-לה כפר | עיתון כפר ורדים והסביבה | גיליון מספר 250 - יוני 2015

36 / 48

36
גיליון 052 יוני 5102| |
יצירות| דעות| \ תגובות דואר נכנס
ציונה שפר
Vanuatuואנואטו
סיפור אופטימי על הארכיפלג שנפגע לאחרונה מסופת טורנדו
בא לי. בא לי לספר לכם
. ואנואטו הוא Vanuatu על
הארכיפלג (רצועת איים)
שלפני כמה שבועות הופיע
בחדשות הטלוויזיה כי טור ל
נדו נוראי פגע בו בכל כוחו.
המדינה הזאת, ואנואטו, מו ל
רכבת משמונים איים עניים,
רובם מאוכלסים בתושבים
מעטים שחיים מדייג, פירות
הג'ונגל ותיירות מאוסטרליה.
כשראיתי את ההרס, העוני
והאנשים שחלקם נראו לי
מוכרים, בא לי פתאום לספר
סיפור אחר, מרגש ומש ל
מח שהתרחש באיים היפים
האלה.
בעלי צבי הצטרף לחבר
שלו, מיקי ברזם, שהפ ל
ליג סביב לעולם בקטמ ל
.""Two Oceans רן שלו
מיקי היה זקוק לצוות מדי
פעם, וצבי שמח להיות חלק
מההרפתקה. הוא הצטרף
למיקי יחד עם עוד חבר בשם
ישראל. שלושתם התחילו
להפליג במקטעים קצרים
מאי לאי. לרוב האיים יש
שמות אקזוטיים ואחד שמשך
אותם באופן מיוחד היה
.Ureparapara
כשהם הפליגו לתוך הל ל
גונה מעבר לשוניות שסו ל
Ureparapara בבות את
הם ראו מרחוק ג'ונגל שיורד
עד החוף עם מספר צריפים
פשוטים מסודרים על החול.
לפני שהצליחו אפילו להוריד
את העוגן, כבר הופיעו סי ל
רות קטנות, מעין קאנואים,
שהתחרו זה בזה מי יגיע
אליהם ראשון. הצוות הבין
מיד שהם אורחים מבורכים.
באיים האלה יש נוהג שכל
אורח חייב למלא: הוא חייב
לבקש את רשותו של המנהיג
- הצ'יף, ולהביא איזו מתנה,
מעין תשלום קטן. האורח
צריך לפנות למבוגר ביותר
בין מקבלי הפנים ולבקש
שיוביל אותו לצ'יף.
מיקי עשה כך ואחרי דיון
ידידותי באמצעות הידיים
ואנגלית עילגת (כמעט בכל
אי מדברים שפה אחרת -
הדבר תלוי מאיפה התושבים
הראשונים הגיעו), הסימן
ניתן וכל העומדים מסביב
התחילו בתהלוכה על השביל
היחיד דרך הג'ונגל. הגברים
והמון ילדים יחפים ורזים
הביעו את שמחתם בפטפוט
מתרגש וצחוקים. אין להם
אורחים רבים וכאשר סירה
זרה מופיעה באופק זה אירוע
משמח ביותר.
החבורה המשיכה עד שה ל
גיעה למרחב בין העצים ושם
עמד בית פשוט עשוי מארי ל
גת עלי בננה וקוקוס. מיקי
נתן לצ'יף במתנה עפרונות
צבעוניים, מחברות ודפי ציור
שהתקבלו בשמחה. עם סיום
“הטקס הרשמי" האורחים
התבקשו לשבת על בול עץ
ששימש כספסל והצ'יף החל
לחקור אותם. כאשר התברר
ששלושת אנשי הצוות הפ ל
The Holy Land-ליגו מ
ההתרגשות עלתה על גדו ל
תיה. “רגע", אמר המנהיג,
“אתם באתם אלינו מישראל?
זה לא יאמן. נפלא. במיוחד
היום. באופן מקרי, הכומר
Vanuatu של האיים של
נמצא כאן, בביקורו השנתי.
האם הייתם מוכנים לדבר
אתו?". שלושת השייטים
הסכימו בלי היסוס.
הכומר המכובד הופיע
ועמד לפני הקהל. גבר גבוה
לבוש בלבן עם צלב גדול
מסביב לצווארו. בידו החזיק
ספר תנ"ך.
“איך קוראים לכם?", שאל.
“לי קוראים מיכאל", אמר
מיקי, “ונולדתי בירושלים".
הם לא האמינו למזלם. “ולי
קוראים צבי ואני גר בג ל
ליל", אמר צבי. “ולי קו ל
ראים ישראל". איזה פלא!
שלושה “מלכים" הגיעו
שלהם. הם Ureparapara-ל
התחילו ללחוש ביניהם בה ל
תרגשות “ירושלים... גליל...
ישראל".
הכומר פתח את הספר והס ל
ביר שהתנ"ך כתוב בשפה
,Pigeon English ,שלהם
ויש בו תמונות של ירו ל
שלים והגליל. “האם ירו ל
שלים נראית ככה? האם
כזה?", הם Galilee-ה
שאלו. התמונות היו משנות
ה-02 של המאה הקודמת.
הצוות הסביר שהמדינה הת ל
פתחה והשתנתה עם השנים.
בין התמונות בתנ"ך שלו
הייתה אחת עתיקה מהכו ל
תל. ישראל הסביר שכיום
יש רחבה גדולה לפני הכותל
ואנשים שרוצים לבקש משהו
מאלוהים או לברך כותבים
את בקשותיהם ושמים פת ל
קאות בין האבנים הגדולות.
ישראל הוסיף: “אם אתם
רוצים, אתם יכולים לכתוב
את בקשותיכם ואני מבטיח
ללכת ולשים אותם בכותל
בירושלים בשבילכם כאשר
אני חוזר לישראל".
הכומר והצ'יף הסתכלו זה
בזה ונעלמו לתוך הצריף.
הם חזרו עם מבטים רציניים
ביותר מחזיקים פתקאות בי ל
דיהם עם התפילה של כל האי
ונתנו אותן לישראל. הקהל
עמד בשקט וכולם הרגישו
את המשמעות של הרגע.
Mr. הצוות הזמין את הצ'יף
לבקר ביאכטה Nicholson
והוא הגיע בקאנו שלו. הפעם
הצוות שאל את השאלות
ולמד על החיים בקהילה
קטנה באי. הצוות שאל מה
אפשר לתת להם מהמצרכים
המעטים שלהם. הצ'יף ביקש
קצת סוכר. הצוות נתן לו את
הקילו היחיד שהיה לו והוא
חילק אותו למנות קטנות לכל
משפחה נזקקת באי.
כאשר ישראל חזר לארץ
הוא קנה ספרים עם תמו ל
נות עדכניות של מקומות
בארץ הקודש ושלח אותם
יחד עם צילומים של בי ל
קורו לכותל ושל הפתקאות
שטמן. Ureparapara-מ
לשמחתנו, אחרי שישה חו ל
דשים קיבל ישראל אימייל
ממישהו באי אחר שמסר
Mr תודה בשם הצ'יף
. על התמונות.Nicholson
כשראיתי את ההרס שנע ל
שה לאיים של האנשים האלה
נזכרתי בחום בקבלת הפנים,
ובא לי לספר.
והכומר עם ספר התנ"ך Ureparapara המפגש עם תושבי