44
גיליון 232 מרץ 4102
|
|
מגזין
המשך בעמוד הבא
קרן דרוקמן אדיב
יומה של יעל שלו מתחיל בחמש בבוקר
בעליית הגג שלה. "יש לי שם שולחן מנ
ש
חות, ואני מדליקה נר וקטורת. אני עושה
השתחוות, תפילות ובסוף מדיטציה", היא
מתארת. "יש לי שם תמונות של המורים
שלי שמטרתן לעורר השראה, לפתוח את
הלב, לפתח נדיבות. המנחה כוללת מים,
קטורת, בשמים ושמנים, פרח, אוכל, פרי.
המקפידים מכינים ארוחה של ממש, כאילו
המורה שלהם מיד מגיע ליהנות מהמנחה.
אני משאירה רק דברים סמליים".
יעל, או בשמה הבודהיסטי טובטן צונ
ש
דרו, תושבת מעלות בת 34, אם לזוהר בן
התשע, היא בודהיסטית יהודיה, ומסתבר
שיש בישראל לא מעט כאלה.
היא מאמינה וסומכת על הבודהה, על
הדהרמה ועל הסנגה, ומרצה על בודהיזם
מתוך אמונה שאם תחשוף רבים לעקרונות
הבודהיזם, העולם יהיה מקום טוב יותר.
לימוד עם הדאלי למה
את יעל פגשתי לפני כמה חודשים, כש
ש
מגברי רעש פנימי וחיצוני מקשים עלי
לראות את המציאות כהווייתה. חיפשתי
"רעש מסיח, שינטרל את הרעש שהטריד
אותי". לצורך זה פיניתי לעצמי סוף שבוע,
התנתקתי מהמשפחה ומ"המציאות"
והשתתפתי בסדנה על פי התורה הבו
ש
דהיסטית שכללה תרגול של מדיטציה,
גם למתחילים כמוני, ודנה בסוגיות
שיעזרו לי לפתח אהבה וחמלה לאחר,
לפתח סבלנות ולהתמודד עם הכעס.
-לסגל תפיסת עולם בודהיסטית זה
דבר אחד, אבל לסגל זהות בודהיסטית,
לקיים את הטקסים והמחוות, עבור בחו
ש
רה ישראלית יהודיה זה כבר משהו אחר.
"זה הרגיש לי מדויק. את התואר הראשון
בפסיכולוגיה וחינוך עשיתי באוסטרליה.
אחרי שסיימתי ללמוד החלטתי להסתובב
בעולם עם תרמיל וגיטרה. עבדתי בעבו
ש
דות מזדמנות כדי לקבל מיטה לילה, או
כדי לחסוך מעט כסף להמשיך בטיול.
נדדתי באוסטרליה, הודו, אנגליה, אירל
ש
נד, גם ישראל. זה למעשה היה מסע רו
ש
חני. לא ידעתי מה זה בודהיזם. חיפשתי
תשובות לדברים שחשבתי והרגשתי, אבל
לא ידעתי ממש להגדיר לעצמי".
איזה מין שאלות?
"למה אנחנו כאן? מה המשמעות של
הכול? למה אני אמורה ללמוד, לעבוד,
להביא ילדים, בסדר הזה? הרגשתי שיש
יותר".
ב-6991 הגיעה יעל לדרמסלה בהודו.
היא חשה בתכונה ובהתרגשות גדו
ש
לה, סביב הידיעה שהדאלי למה נמצא
שם ועומד ללמד. היא לא כל כך ידעה
במה מדובר, והלכה “בעיקר לספוג את
האווירה". אלא שהיא ספגה הרבה יותר.
“קשה לי להסביר את הדבר המדהים
שקרה לי. השתתפתי בריטריט. 01 ימים
יעל שלו ליד שולחן המנחות. "אני לא הכי טובה בזה"
