40
גיליון 232 מרץ 4102
|
|
\אברום רותם
דעה
לכאורה פועלת הממשלה
תמיד בתבונה, בחסכנות,
למען הדורות הבאים, כמו
ש
בן על פי ההגיון, הכדאיות
הכלכלית והחוק. אך הכל
לכאורה, כי אף לא אחד מנסה
בכלל להביט על “התמונה
הגדולה" לאורך זמן: ממשלת
ישראל מוותרת על צפון
הארץ הלכה למעשה.
כדי להמחיש זאת באופן
המוחשי ביותר, נפנה לשר
ההיסטוריה (ראו במסגרת),
שמת ללמד אותנו, אך אנו,
בוודאי הממשלה, גאים מדי
כדי ללמוד משהו מ"פעם",
וחבל שזה כך.
כך ממשלת ישראל:
לכאורה היא עושה את כל
“קיצורי החזית “ ההגיוניים",
“הכלכליים" ומה לא: כתו
ש
צאה מכדאיות כלכלית לט
ש
ווח קצר, עיכבה למשך שני
עשורים כמעט את כביש
ר
�
6 לצפון, כמו גם את ה
כבת. מצמצמת מידי פעם
עוד ועוד את ההטבות במס
הלא משמעותיות במספרים
אבסולוטיים לאוצר ממילא,
לפיזור האוכלוסייה מהמ
ש
רכז גם לצפון. הכל בטיפין
טיפין, באופן מאד רציונלי
ומשכנע, מקצרים את החזית,
מונעים, מצמצמים ומבטלים
עוד ועוד, ו... הופ, בוקר אחד
יתעוררו ויגלו שהצפון לא
רק שמתרחק מהמרכז, אלא,
התנתק, פשוטו כמשמעו,
הצפון המתנתק
או: מה לא למדו מהגנרל הניוזילנדי פרייברג?
מישראל.
בטווח הבינוני אין שום מו
ש
טיבציה כיום למעמד ביניים-
גבוה לבוא אל הגליל. למה
להם? רבים מתושבי הגליל
מאבדים את ההצדקה הכלכ
ש
לית לגור בו, בגלל צירי תנו
ש
עה ואופני תחבורה המאלצים
אותו לשהות שעות רבות
בדרך למרכז הארץ לצר
ש
כי פרנסה, רפואה ותרבות.
מהלך של נטישה, גם אם לא
מורגש עדיין, יהפוך לחלק
בלתי נפרד מההוויה העצו
ש
בה של קוצר הרואי, בעצם
עיוורון חברתי-חברתי ומדי
ש
ני, של מקבלי ההחלטות.
נכון, גם כך ההנחה במס
הכנסה לא הייתה מי יודע,
וכולנו נמשיך מן הסתם
לחיות גם בלעדיה, אך אי
היכולת לממש מדיניות של
פיזור אוכלוסין, ולו במחוות
קטנות כאלה, מותירה את
הצפון לאוכלוסיות פחות
יצרניות שיותר נסמכות על
הרשויות, במקום ההפך.
עצוב, מתסכל, אך זה הוא
המצב לאשורו. אף לא אחד
ממקבלי ההחלטות מכיר
את סיפורו של מאיור גנרל
כ
�
פרייברג ממאי 1491 ב
רתים, אלא מכיר רק את
אחוריו בטווח אפס בזמן
ובמקום. בהיעדר מנהיגות
מדינית, כלכלית חברתית
הולמת, לא נותר אלא לק
ש
בוע בצער גדול, שבטווח
הארוך, לאור נתוני האוכלו
ש
סייה העתידית בבבתי הספר
כיום, ובהיעדר כל מוטיבציה
להניע אוכלוסייה מהמרכז
לכאן, נראה שהצפון הפסיד
כבר את המערכה. וגם אם
יבינו פתאום, זה פשוט יהיה
מאוחר מדי, כי שינוע מרצון
של אוכלוסייה נעשה במשך
זמן ארוך, ואת זה כבר אין
לנו. הממשלה מוותרת על
הצפון. עובדה.
ב- 02 – 12 במאי 1491 התחולל קרב בין 000,04 בריטים
ויוונים בראשות מאיור גנרל ברנארד פרייברג הניוזילנדי
לבין הגרמנים, שפלשו במטוסים ובדאונים ענקיים לכרתים,
ונחתו בשדה התעופה במאלמה. הבריטים שלטו על המס
ש
לול מגבעה 701 שחלשה עליו, והסבו לגרמנים הנוחתים שם
אבדות כבדות.
ואז באה התפנית: בלילה, בטעות צבאית בריטית בירוק
ש
רטית אופיינית, החליט פרייברג דנן לדבוק בכללי לחימה
מהספר, ולקצר את קו החזית, כדי לרכז כוחות.
לכאורה הכל אסטרטגי לעילא, על פי הספר, חוקי, הגיוני
ונכון - רק לקצר את קו החזית. כך פונתה גם וגבעה 701.
כבר למחרת הכח הגרמני העודף, שהצליח להנחית כוחות
רבים ללא הפרעה משמעותית, חרץ את גורלה של כרתים
ואת צבאו של פרייברג דנן.
לא צריך לריב על העיתון
גם באינטרנט
מגזין דיגיטלי
מותאם לאייפד
ולסמרטפון
