א-לה כפר | עיתון כפר ורדים והסביבה | גיליון מספר 271 - דצמבר 2016

10 / 48

10
2016 דצמבר 271 גיליון| |
ניר שילה פתח דבר
הוצאה לאור:
אשכול מדיה בע"מ,
2514700 כפר ורדים31 יערה
050-8961838 , פקס04-9977474
|
3.1 . חומרים למערכת ניתן להעביר עד יום חמישי10.1.2017 הגיליון הבא של א-לה כפר יופץ מיום חמישי
: כפר ורדים, אבירים, אלקוש, בן עמי, גיתה, געתון, הר חלוץ, זיו הגליל, חוסן, חרשים, מופץ ביישובים קהילתיים בגליל המערבי
יחיעם, כברי, כליל, לבון, לפידות, מעונה, מעלות, מצובה, מצפה הילה, מתת, עין יעקב, פלך, פקיעין חדשה, צוריאל, תובל, תפן
עורך ומנהל
אייל כץ
מייסד ועורך אחראי
ניר שילה
ארבל הלויעיצוב:
דפוס ידיעות תקשורתהדפסה:
בראש ובראשונה מאבק לחופש
אמצע דצמבר, הימים מת ח
קצרים ושעות החשיכה מתר ח
בות. בשבוע הבא יחל החורף
, היום 21.12-באופן רשמי, ב
הקצר בשנה. אחר כך נחוג גם
את חנוכה – חג האור, המצט ח
רף לחגים וקרנבלים רבים של
עונת החורף בחצי הכדור המ ח
ערבי, כולם חגי אור שמטרתם
להרגיע אותנו, בני האדם,
ולהבטיח שהאור יחזור והש ח
מש תזרח ותיתן לנו מאורה
וחומה גם אחרי החורף.
לחג החנוכה משמעויות
נוספות. הוא חג האור לא רק
במשמעות של החשיכה בחו ח
רף, אלא בעוד משמעויות.
שמו חנוכה, הנגזר מהמילים
חנו-כ"ה, מלמד על החג במ ח
שמעות הצבאית שלו. בכ"ה
לפנה"ס 168 בכסלו בשנת
הנוצרית חנו צבאות המכבים
בירושלים, ואז הסתיימה המ ח
ערכה הצבאית הראשונה במ ח
לחמות נגד היוונים. בשמונת
הימים הבאים עסקו החשמו ח
נאים והיהודים בטיהור המ ח
קדש שטומא על ידי היוונים,
והנה לנו הסיבה המרכזית לח ח
גיגה: "וישכימו בבוקר ויעלו
עולות על המזבח החדש כמ ח
שפט. ויחנכו את המזבח בעצם
היום, אשר טמאו אותו הגויים,
ויהללו לה', על אשר נתן
להם עוז ותשועה, ויחגגו את
חנוכת המזבח שמונת ימים,
ויעלו עולות ותודות בשמחת
: אילנה אלוני, צילום: יח"צבשער
: מאיר שלושצילום
אָנוּ נוֹשְׂאִים לַפִּידִים
בְּלֵילוֹת אֲפֵלִים.
זוֹרְחִים הַשְּׁבִילִים מִתַּחַת
רַגְלֵינוּ
וּמִי אֲשֶׁר לֵב לוֹ
הַצָּמֵא לָאוֹר -
יִשָּׂא אֶת עֵינָיו וְלִבּוֹ אֵלֵינוּ
לָאוֹר וְיָבוֹא!
נֵס לֹא קָרָה לָנוּ -
פַּךְ שֶׁמֶן לֹא מָצָאנוּ.
לָעֵמֶק הָלַכְנוּ, הָהָרָה עָלִינוּ,
מַעַיְנוֹת הָאוֹרוֹת
הַגְּנוּזִים גִּלִּינוּ.
נֵס לֹא קָרָה לָנוּ -
פַּךְ שֶׁמֶן לֹא מָצָאנוּ.
בַּסֶּלַע חָצַבְנוּ עַד דָּם -
וַיְּהִי אוֹר!
ציור של המכבים, נירנברג
לבבם... ותהי שמחה גדולה
בכל העם כי גלל ה' את חרפת
הגויים מעליהם. ויצו יהודה
ואחיו וכל קהל ישראל לחוג
את חנוכת המזבח ביום הח ח
מישה ועשרים לחודש כסלו,
שמונת ימים מדי שנה בשנה
בהלל ובתודה לה'" (ספר הח ח
שמונאים, א, ד).
הניצחון והשמחה הגדולים
ביותר היו ניצחון החופש,
החירות והרוחניות. מרד הח ח
שמונאים היה לא רק מלחמה
צבאית לעצמאות, לא רק מל ח
חמה נגד תשלום מס, ואפילו
לא רק טיהור בית המקדש,
אלא בראש ובראשונה מאבק
לחופש דת וחופש רוחני,
והניצחון הוא ניצחון היהדות
על ההתייוונות. ניצחון אשר
הביא עמו גם מדינה עצמאית
בלב השלטון היווני ואחריו
הרומאי (עד לכיבוש על ידי
הרומאים), פריחה תרבותית
ורוחנית ופריחה כלכלית.
מעניין מאוד לערוך השוואה
בין הימים ההם לזמן הזה, ויש
דברים רבים מקבילים. קצרה
היריעה כאן לפתח את הנושא,
לכן אני מציג אותו כנקודה
למחשבה בלבד.
אסיים בסיפור קצר של הרב
סיני אדלר – נר אחד של תק ח
ווה, בשיר אנו נושאים לפידים
ובברכת חג אורים שמח.
קריאה נעימה!
נראחדשלתקווה / אהרון זאב אנו נושאיםלפידים
בצריפנו – צריף הנוער במחנה אושוויץ, היו מרוכזים בחורים
מארצות שונות המשועבדות תחת שלטון הנאצים. ימי חנוכה
הגיעו. הצלחנו להשיג נר אחד, אשר היה בשבילנו דבר רב מש ח
מעות. בלילה הראשון של חנוכה התאספנו בקומה העליונה של
אחד הדרגשים והדלקנו בצוותא את הנר היקר לנו עד מאוד. הנר
הדולק הזה הדליק גם בלבנו תקוות חדשות לעתיד טוב, וחיזק את
בטחוננו ב"מעוז צור ישועתי". ברגע כזה התעוררו בנו הגעגועים
הגדולים לעבר, אשר בו חגגנו את ימי החנוכה כל אחד בבית הוריו
בשמחה, אבל העבר הזה נעלם ואיננו ולכן התעוררה ביתר שאת
הבקשה הבוקעת מעומק ליבנו לעתיד שאמנם היה עדיין רחוק
מאתנו, אבל בו תתקיים התפילה ששרנוה אז, והיא "תיכון בית
תפילתי, ושם תודה נזבח... אז אגמור בשיר מזמור חנוכת המזבח".