26 / 48
26
2016
נובמבר
270
גיליון
|
|
מגזין
תרבות
תולעת תפקידים
השחקן הוותיק יאיר (קויה) רובין גר במעלות, אבל זה לא מפריע לו להופיע
אצלכם במסך הקטן בסדרות שונות, לשחק בסרטים ואפילו לחזור לשחק על
במת התיאטרון בהצגה "תולעים" שרצה בתל אביב ותעלה בקרוב בעכו
הדס כרמונה
"תולעים – אגדה שהיתה
באמת" היא הצגה שעולה
בפעם השנייה עם צוות חדש.
את שמואל שילה בתפקיד
הראשי מחליף יאיר (קויה)
רובין ממעלות, המדגיש כי זו
הצגה שיש בה ארבעה שחק
א
נים שמשחקים תפקיד ראשי.
קויה: "הבמאי נדב פרידמן
הוא פצוע צה"ל, הלום קרב,
שניבאו לו כי לא יוכל לעמוד
על הרגליים. כיום הוא הולך,
כותב, מביים ואף מטפל בה
א
לומי קרב אחרים".
נדב אף הוא צפוני, מתגורר
בקדרים יחד עם אשתו אורטל
אבנעים, המשחקת אף היא
בהצגה במספר תפקידים.
הקדים את מירי רגב
קויה עצמו מתגורר במ
א
שנה. "יש לי
20
עלות כבר
עדיין דירה ברמת אביב",
הוא מספר, "אבל מעלות
זה מקום פחות הומה, שקט
יותר, כך שאוכל להיות בע
א
ניינים האישיים שלי ולעשות
עבודה פנימית. במעלות יש
תנאים טובים, נוף, שקט,
פחות הוצאות ופחות בלגן
והחיים יותר זולים".
העובדה שיאיר גר בצפון
ולא בסנטר של העניינים לא
מפריעה לו לקבל תפקידים,
גם ראשיים, בקולנוע ובט
א
לויזיה. לאחרונה ראיתם אותו
ב"חסמבה" בתפקיד אהוד
השמן, ב"רון", ב"מריו" בת
א
פקיד הסבא, ב"משיח" (בעו
א
נה הבאה) וגם בסרטים בהם
שיחק לאורך השנים כמו
"מסע אלונקות", "צלילה
חוזרת", "שמיכה חשמלית
ושמה משה", "אושר ללא
גבול", " עד סוף הקיץ" ועוד.
אני מניחה שרבים מאיתנו
ראו אותו בטלוויזיה לראשו
א
נה כמספר בסדרה "בולבול
אקבולבול", אבל מאז הוא
שיחק רבות גם בקולנוע וב
א
עיקר על במת התיאטרון.
"אני משחק כבר יותר
פ
�
שנה בתיאטרון ר
50
-מ
רטוארי כמו הבימה והקא
א
מרי, כולל כמה תפקידים
ראשיים. אחרי שעזבתי את
התיאטרון הממוסד, עשיתי
תיאטרון בשכונות בירושלים
ובנצרת עילית, ואני מראשי
התיאטרון הקהילתי בארץ.
מירי רגב מדברת על הפרי
א
פריה ועל תיאטרונים קט
א
נים? אני עשיתי את זה כבר
בתחילת שנות השבעים. מה
שמירי לא מבינה, זה שאין
קהל להצגות בפריפריה. הפ
א
ריפריה הולכת רק לתיאטרון
הממוסד, ולא לפרינג', אלא
אם כן זה מעורבב עם מי
א
נויים. בכלל, בארץ קשה
להביא קהל לתיאטרון. אם
אתה לא בסל תרבות, ואם
ועדי עובדים לא יגיעו להצגה
שלך, אין לך אפשרות קיום.
במסגרת הפעילות בתיאטרון
הקהילתי הדרכתי גם במע
א
לות תרשיחא. העליתי כאן
את ההצגה ‘להיות או להיות,
סיפורים אישיים מהחיים'.
לקחתי קבוצה של חובבנים
לגמרי, מעורבת בגיל ובמו
א
צא, רוסים, מרוקאים... שמתי
עליהם דיסציפלינה אחת
שאומרת שהם חייבים לבוא
בזמן לחזרות ותוך חודשיים
העלינו הצגה. ההצגה דיב
א
רה גם לערבים, גם לרוסים
וגם לאלה מהמצפים. הציבור
התחבר במאה אחוז להצגה,
שהצליחה מאד".
פרס שחקן הפרינג'
לגליל הגיע אחרי ששלח
ידו גם בעסקים, עזב גם את
זה, ואז עבר למעלות ובנה
שם בית יחד עם חברתו,
ג'ודי קראוז, ציירת ומורה
לאמנות במשגב. בוקר אחד,
בטיול הבוקר שלו בטבע,
אמר לעצמו: "אני מתגע
א
גע לתיאטרון". יום אחרי זה
קיבל טלפון מתלמידה שלו
לשעבר מהמתנ"ס במעלה
יוסף, והתבקש להגיע פגישה
עם נדב פרידמן לגבי הצגה.
"קראתי את המחזה ובכי
א
תי", הוא מספר. "גם בקריאה
שנייה ובקריאה שלישית, אני
בוכה. אמרתי לעצמי שזה
לא רק מחזה מדהים, אלא
גם תפקיד מדהים. אני בסך
הכל ביקשתי לעלות על במה
שוב, לא האמנתי שאני מקבל
כזה תפקיד, ממש נס משמים
יצא ממשאלת הליכת הבוקר
שלי".
קויה זכה עבור תפקיד זה
בפרס שחקן השנה בטקס
קיפוד הזהב לתפקיד ראשי
נ
�
. "לא האמ
2015 '
בפרינג
תי שאקבל את הפרס, כי לא
הייתי המון שנים בתיאטרון.
היום לא כולם מכירים את
כולם כמו פעם. בדרך פלא
נבחרתי, כנראה שאוהבים את
מה שאני עושה שם. ובכלל,
מאד אוהבים את ההצגה,
ומאד משתפים בפני וכותבים
אלי. אני מרגיש את האהבה
מהקהל, וזו הרגשה נהדרת
גם לעשות את העבודה וגם
לקבל הערכה".
ההצגה היא על מאבק שהיה
בזמנו בין מחייבי ההפרטה
בקיבוץ לבין המתנגדים.
קויה: "זה כאילו הצגה על
מאבק אידיאולוגי בין הזקן
שאותו אני משחק לבין מזכיר
הקיבוץ, שרוצה לצעוד ברוח
הזמן כי הקיבוץ בקשיים
כלכליים. אבל זה מאבק בין
הדור שגומר לדור שבא, וזה
נורא אנושי. מאבק כזה יכול
להתרחש בכל מקום. זה
מאבק כלל ישראלי, אפי
א
לו כלל עולמי. במקרה הזה
הסיפור מתמקד בצד ההיס
א
טורי של הקיבוצים. ההצגה
יכולה לעניין מאד קיבוצני
א
קים, אבל לא רק. כל מי שק
א
שור בהוויה הישראלית ימצא
עניין בהצגה".
עוד משתתפים בהצגה
מלבד יאיר ואורטל: יפתח
קמינר ואלירז וייס. אפשר
לראות את ארבעתם על הבמה
במרכז לתיאטרון
17.11-
ב
של עכו. קויה ממליץ לרכוש
כרטיסים במכירה מוקדמת.
יאיר (קויה) רובין בהצגה תולעים
צילום: בעז פסטרנק