36 / 48
36
2016
אוגוסט
266
גיליון
|
|
יצירות
|
דעות
|
\ תגובות
pnay@pnay.co.ilדואר נכנס
מהותו של הרעיון האלוהי
תשובה לאייל כץ (הטור “צלילי החארטה",
)2016
, יולי
265
א-לה כפר
אליעזר ארגמן
בטור האישי שלך בגליון
מחודש יולי כתבת בין
265
השאר כי בעיניך אלוהים הוא
רעיון.
אינני מומחה בתיאולוגיה
כמוך, אבל האמירה הזאח היא
פשטניח ושטחית והיא נכונה
רק בחלקה. אם אלוהים הוא
באמת רק רעיון בלבד, הרי
שעליך להשיב על השאלה
“מי אם כן ברא את היקום ומי
עומד מאחורי כל חוקי הטבע,
הפיזיקה והכימיה?". על כך
אין לך תשובה, כי על כך יש
רק תשובה אחת: אנחנו לא
יודעים ולעולם לא נדע!
אבל יש אין סוף עדויות על
כך כי אכן קיים איזה שהוא
גורם העומד מאחורי כל הד
ר
ברים בטבע, וברצוני להביא
רק דוגמה אחת: האנומליה
של המים. כידוע, כל חומר
מתפשט כאשר הוא מתחמם
ומתכווץ כאשר הוא מתקרר.
כאשר החומר מתכווץ הוא
נעשה כבד יותר כי כמות
גדולה יותר של חומר מתרכ
ר
זת על יחידת שטח. המים הם
חומר ככל החומרים – מתפ
ר
שטים עם החום ומתכווצים
עם הקור. מה קורה באגמים
באזורי הצפון בהם טמפרטו
ר
רת האויר בחורף היא הרבה
מתחת לאפס מעלות?
המים העליונים מתקררים,
נעשים כבדים יותר, ושו
ר
קעים. שכבה חדשה מגיעה
למעלה. גם היא מתקררת,
מתכווצת, נעשית כבדה יותר
ושוקעת. וכך הלאה. כאשר
טמפרטורת האוויר יורדת אל
מתחת לאפס, המים העליונים
קופאים ונוצר קרח. הקרח
כבד יותר מן המים ושוקע אל
הקרקעית. שכבה חדשה מגי
ר
עה למעלה. גם היא קופאת,
והקרח שוקע אל הקרקעית.
וכך הלאה עד אשר במשך
הזמן האגם נהפך כולו לקרח,
מן הקרקעית ועד למעלה וכל
הדגים מתים.
רגע, רגע, משהו כאן לא
בסדר! אסור שדבר כזה
יקרה! צריך לעשות משהו!
אני הרי כל יכול ואני יכול
לעשות כל מה שאני רוצה...
מחשבה... אה, נעשה דבר
פשוט: המים באמת יתכווצו
עם הקרור, אבל רק עד לטמ
ר
מעלות. מכאן
4
פרטורה של
ואילך אני אהפוך את המגמה:
כאשר המים ימשיכו להתקרר
– במקום להתכווץ הם יתפ
ר
שטו!! בניגוד לכל הכללים
וההיגיון! והודות לכך יהיו
המים העליונים קלים יותר
ממי העומק ולא ישקעו.
הקרח יהיה קל יותר מן המים
ולא ישקע, אלא יצוף על פני
המים. נכון, שככל שיארך
הזמן תהיה שכבת הקרח עבה
יותר, אבל מתחת לקרח ימ
ר
שיכו המים להתקיים כמים
והדגים לא ימותו. נפתרה
הבעייה.
מדוע הבאתי את הדוגמא
הזאת? היא מצביעה בבירור
על כך שיש איזשהו גורם
אשר חשב על הדבר הזה.
זהו הגורם אשר עומד מא
ר
חורי כל היקום וחוקי הטבע,
והוא כאמור גורם עלום ובל
ר
תי ידוע ולעולם לא נדע מהו
ואיך הוא.
הענין מתחיל בכך שלגו
ר
רם בלתי ידוע הזה נתנו שם:
אלוהים.
זהו שם שאנחנו המצאנו,
ועד כאן אין לי למעשה מח
ר
לוקת עם המאמינים.
הבעייה מתחילה עם הדימוי
שאנחנו מדמיינים לעצמנו
חופשה נעימה
את אלוהים, והוא נאמר במ
ר
פורש בספר בראשית כאשר
אלוהים אמר: “נעשה אדם
בצלמנו כדמותנו". וכאן
הענין: אנחנו יצרנו לעצמנו
אלוהים שהוא בצלמנו ובד
ר
מותנו, ואנחנו מייחסים לא
ר
לוהים תכונות של בן אדם!
אם אני חוזר שני צע
ר
דים לאחור ומוותר על השם
אלוהים, אזי הגורם העלום
והבלתי ידוע הזה אינו מדבר
אליי, אינו מצווה עליי, אינו
דורש שאקריב לו קורבנות,
לא אכפת לו אם אני משת
ר
חווה לאיזה שהוא פסל ועוד
ועוד.
זהו גורם עלום באמת, אבל
הוא כנראה קיים!
ומה לו לאריה שטרן הזה
אסור ואזוק בשלשלות חריזה,
קם לו פתאום ומבקש איזושהי בריזה?
קושי נוסף עמו צריך להתמודד הקורא
משום שהקושר במלים וחורז החרוזים
הוזה על חופשות והתרת אזיקים?
מה לך אדוני הנכבד, מר שטרן היקר,
את סיפורך במטותא, אנא השלם בעצמך...
ואולי כאן בינתיים
עד שהנופש יצא לך מהאוזניים
חבר הקוראים יירתם למשימת
מילוי החללים
וכפרניקים אחרים ימלאו טורים בחרוזים
ללא ביקורת ואיכות מי-יודע-מה
אך ברוח כפרית, גלילית
ובהחלט לא קרבית
כי שוחר שלום אתה ידידי היקר,
ועל-כך, בכבוד רב נאחל ונאמר
חופשה נעימה ומחדשת לך
ולסמדר
אגם קפוא. מתחת לקרח ממשיכים המים
להתקיים כמים והדגים לא מתים
צילום: פוטוליה
תגובה ל"פאקינג חרוזים" של אריה שטרן ולבקשתו לצאת לחופשה
גלילית