10 / 64
10
, פסח תשע"ו
2016
אפריל
262
גיליון
|
|
ניר שילה
פתח דבר
הוצאה לאור:
אשכול מדיה בע"מ,
2514700
כפר ורדים
31
יערה
050-8961838
, פקס
04-9977474
www.eshkol.co|
pnay@pnay.co.ilעורך ומנהל
אייל כץ
מייסד ועורך אחראי
ניר שילה
ארבל הלוי
עיצוב:
דפוס ידיעות תקשורת
הדפסה:
www.alakfar.co.il.12.5
. חומרים למערכת ניתן לשלוח עד
19.5.16
הגיליון הבא של א-לה כפר יופץ ביון חמישי
חג החירות המדינית
: כפר ורדים, אבירים, אלקוש, בן עמי, גיתה, געתון, הר חלוץ, זיו הגליל, חוסן, חרשים,
מופץ ביישובים קהילתיים בגליל המערבי
יחיעם, כברי, כליל, לבון, לפידות, מעונה, מעלות, מצובה, מצפה הילה, מתת, עין יעקב, פלך, פקיעין חדשה, צוריאל, תובל, תפן
ערב פסח, האביב בשיאו, ימים קרירים
מתחלפים בימים חמים. השמש נאבקת
בעננים, הציפורים נודדות צפונה, הצומח
בשיא הלבלוב ועולם החי מתעורר. בסוף
השבוע נסב כולנו לשולחן הסדר ונח
ה
גוג את חג החירות. חג הפסח הוא מועד
מיוחד בלוח השנה שלנו. האביב בשיאו
ו"ניצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיעה
וקול התור נשמע בארצנו".
לצד התעוררות הטבע ופריחת האביב
אנו זוכרים מדי שנה את יציאת מצרים,
קבלת החירות שלנו ותחילת דרכנו כעם.
בחרתי להביא את דבריו של דוד בן גו
ה
ריון כלשונם עת נאם בפני ועדת החקירה
האנגלית שדנה בהקמת מדינת יהודית
חופשית בארץ ישראל:
"לפני כשלוש מאות שנה הפליגה לעו
ה
לם החדש אניה ושמה ‘מייפלאואר'. היה
זה מאורע גדול בתולדות אנגליה ואמ
ה
ריקה. אבל תאב אני לדעת אם יש אנגלי
אחד היודע בדיוק אימתי הפליגה אניה
זאת; וכמה אמריקאים יודעים זאת; היוד
ה
עים הם כמה אנשים היו באותה אניה,
ומה היה טיבו של הלחם שאכלו בצאתם?
"והנה לפני יותר משלושת אל
ה
פים ושלוש מאות שנה לפני הפלגת
‘מייפלאואר', יצאו היהודים ממצרים,
וכל יהודי בעולם, ואף באמריקה וברו
ה
סיה הסובייטית, יודע בדיוק באיזה יום
יצאו: בחמישה עשר בניסן. וכולם יוד
ה
עים בדיוק איזה לחם אכלו היהודים:
מצות. ועד היום הזה אוכלים יהודים בכל
העולם כולו מצה זו בחמישה עשר בני
ה
סן, באמריקה, ברוסיה ובארצות אחרות.
ומספרים ביציאת מצרים ובצרות שבאו
על היהודים מיום שיצאו לגולה. והם
מסיימים בשני מאמרים: השתא עבדי,
לשנה הבאה בני חורין. השתא הכא,
לשנה הבאה בירושלים, בציון, בארץ
ישראל. כך טיבם של יהודים."
חג הפסח הוא הזדמנות עבור כולנו,
להיטען מהעבר, להתנקות, להתחדש
ולהתרענן. חג החירות הוא מועד ותמרור
זיכרון לנו כעם, כמדינה, כחברה, כמש
ה
פחה ולכל אחת ואחד מאתנו כבני אנוש.
התעוררות הטבע ופריחת האביב מסמנים
ומכוונים אותנו ללבלוב, פריחה, צמיחה
והתחדשות.
הימים שבין פסח לשבועות מיוחדים
במינם וחובקים לתוכם מועדים משמעו
ה
תיים בחיי העם והארץ. בתווך של שבעת
השבועות בין חג החירות לחג מתן תורה,
אנו מציינים בכ"ז בניסן את יום השואה
והגבורה, ב-ד' באייר את יום הזיכרון
הכללי לחללי מערכות ישראל; ב-ה'
באייר את יום העצמאות; ב-י"ח באייר
את ל"ג בעומר; ב-כ"ח באייר את יום
שחרור ירושלים. ישן מתערבב בחדש,
שמחה נמהלת בעצב.
חג הפסח מסמל את החירות המדי
ה
נית של עם ישראל. חירות זו הייתה רק
אמצעי למטרה אחרת, עליונה, אליה
הגיע העם שבעה שבועות לאחר שיצא
ממצרים, בקבלו את התורה במעמד הר
סיני: החירות הרוחנית. למטרה זו שאף,
ובהתגשמותה בחג השבועות היה משום
ציון דרך כביר להתהוות ישראל כעם.
אסיים בשירו של אהוד מנור הלוואי,
ובברכת חג פסח שמח ואביב פורח.
קריאה נעימה
/ אהוד מנור
הלוואי
הלוואי ומענן תרד עלינו קשת
הלוואי שלעולם הזה יש תקנה...
הלוואי ויום יצמח מתוך סופה גועשת
הלוואי ולא תאבד לעד המתנה
הלוואי שהמדבר יצמיח עשב דשא
הלוואי ועוד נשב בצל התאנה.
הלוואי שלא נכאב ואיש אחיו יאהב
הלוואי ויפתחו שוב שערי גן עדן
הלוואי ויתמזגו מזרח ומערב
הלוואי הלוואי ונחדש ימינו כאן כקדם.
הלוואי ולא ישא עוד גוי אל גוי חרב
הלוואי ולא ננטוש את דרך התקווה
הלוואי והאדם יהיה רחום עד ערב
הלוואי שיש סיכוי אחד לאהבה.
הלוואי שלא נכאב...
: עדנה אנג'לינה קאלו לבנה,
בשער
צילום אורנלה אורלנדיני; ליאת בלכר, צילום אייל כץ
1957 ,
דוד בן גוריון נואם בכנסת