38 / 48
38
2016
מרץ
260
גיליון
|
|
יצירות
|
דעות
|
\ תגובות
pnay@pnay.co.ilדואר נכנס
אסלאם סלפי - היתכן?
נימר נימר
פוחדים מהם ומפחידים
אותנו עם ארגוני הטרור,
שמשווקים את עצמם תחת
איצטלה של האסלאם הסלפי
המודרני.
זו טלית שאין בה שום
תכלת או תכלית. היא בלויה,
מרופטת, שחוקה, רצחנית,
צמאה לדם, זוועתית, גזע
ע
נית ומכלה כל חלקה טובה
באסלאם הסלפי המקורי
והאותנטי מימי הנביא מו
ע
חמד, שנשא אישה יהודייה,
צבייה, ואחת נוצרית - מרים.
כל בני לוויתו וארבעת הח
ע
ליפים הראשונים שבאו אח
ע
ריו ונכנסו לנעליו, בהתאם
למנהג השורה - ההתייעצות
בין המושכים בחוטים.
כדי לגוון וללבן את הפו
ע
רטרט האמיתי, ולא האימתי
זוועתי של האסלאם הסל
ע
פי הנוכחי, מונח על שולחני
ספר חדש שיצא לאור במהלך
ל
�
: "יסודות האסלאם הס
2015
פי - פרוטוקול ועידת התחייה
האסלאמית באם הערים, מכה,
". הספר הוא בהוצאת
1899
רסלינג-סהר, מתוך סדרה
להגות אסלאמית. תרגמה לע
ע
רבית ד"ר שוש בן ארי, וערך
מדעית פרופ' יצחק ויסמן,
שניהם מאוניברסיטת חיפה.
הספר הוא פרי עטו של הסופר,
הוגה הדעות, העיתונאי ומדען
האסלאם עבד אל-רחמן אל
ע
), שנולד
1855-1902(
כואכבי
רחל דדוש
נעשינו כהי חושים. הכל
עובר על ידנו...
מדברים על המוני פליטים
הבורחים מארצם, המונים
המונים נרמסים בדרך. בט
ע
לוויזיה ובעיתונות תמונות
של הרוגים ברחובות העיר
במספרים שהשכל הישר אינו
תופס.
גם אצלנו אירוע רודף
ארוע. כל כך הרבה מתים. כל
כך הרבה נרצחים. פיגועים
ללא הרף באמצע הדרך.
ואנחנו מביטים והול
ע
כים הלאה, ממשיכים הלאה
בחיינו. אין אנו יודעים, איזה
פיגוע היה אתמול ואיזה
אירוע לפני שבוע, מי מת
מפצעיו ומי התעורר מתרד
ע
מת. מן בלבול שכזה.
נעשינו כהי חושים מול
הגופות המוטלות, כאילו זו
סתם עוד תמונה שמראים
לנו על המרקע, ולא מציאות
מדממת. ואנו עוברים לסדר
היום.
הרי זה נורא!
ליבנו כהה למראה הגופות.
עינינו טחו מראות, אוזנינו
נאטמו מלשמוע. הכל חולף
כביכול לנגד עינינו ואנו לא
רואים.
איזו אדישות!
האם התרגלנו? האפשר
להתרגל? או אולי זה סוג של
הגנה על נפשנו, מן הדחקה?
אולי איננו יכולים להכיל את
הכאב המתמשך ואז אנו מת
ע
נתקים מהמצב הבלתי נתפס,
וכך ממשיכים הלאה...
אם כן, זו לא אדישות, אלא
צורך של הגוף והנפש לשמור
על עצמם.
האמנם?
אין לי תשובה, איך הגענו
למצב כזה, עד כי כהו חושנו
למצוקתם של אחרים.
אומרים שהחיים חזקים מכל
דבר, ובזה אנו נאחזים למען
השפיות. של מי? ולמה?
כהו חושינו, כהו.
כהות חושים
בעיר חלב, ארם צובא, וגלה
לקהיר, שם הורעל על ידי זרו
ע
עות הממסד העותומני.
אלכואכבי קרא לוועידה
ד
�
מ
22 ,
תיאולוגית מדעית
ענים מוסלמים, מכל רחבי
הסהר הערבי-מוסלמי,
ששמותיהם צעדו לפניהם.
יחדיו בלתי אם
22
היילכו
12
נועדו? הספר מקטלג
מפגשים של חכמי הדת דאז.
הם טקסו עצות יחדיו בהתאם
למוטו: דאגו שיפול הדבר
ביניכם בהתייעצות - שורה!
הרעיון שהגו היה חיבור
"תקנון האגודה להשכלת
מייחדי האל", והם החליטו
לנקוט צעדים.
באותם ימים היו המוס
ע
למים ברפיון כללי עמוק.
סיבת הרפיון: זלזול השלי
ע
טים, חכמי הדת והמושלים.
מחוללת המחלה היא הבורות
המוחלטת, והחלק המזיק
ביותר בבורות הוא הבו
ע
רות הדתית. התרופה: הארת
השכל באמצעות לימוד, כדי
להילחם ברפיון זה במהרה.
אחרת, תתפורר הסולידריות
לחלוטין.
הוועידה קראה לחליפות
אסלאמית אך ורק בסעודיה,
וציינה שלושה סוגים רא
ע
שיים של גורמים, שהביאו
לקיפאון ולריאקציה הערבית
האסלאמית: דתיים, פוליטיים
ומוסריים. בין הגורמים מנו
המדענים בין השאר: השפעת
אמונת הגזירה הקדומה על
חשיבת האומה; התעלמות
מסובלנות הדת וקלות קב
ע
לתה; החמרת חכמי ההלכה
המאוחרים בענייני דת בניגוד
לראשונים; שיבוש מחשבת
האומה עקב ריבוי חילוקי
הדעות ביחס לדינים הלכ
ע
תיים; הכנסת ציטוטים מו
ע
מצאים ודברי הבל וחידושים
מזיקים לדת על ידי חכמי
הלכה מוליכי שולל; קלקול
הדת בתחבולות הצבועים
שהוסיפו, השמיטו ופירשו
פירושים משלהם; נטיעת
אשליות בקרב פשוטי העם
על ידי הרמאים ומטפחי פו
ע
; הדחת
לחן הקברים
לבבות המוסלמים באמצעות
הפחדה על ידי אצטגנינים
ומנבאי עתידות בחול.
המחבר מצביע על עוד גו
ע
רמי ריאקציה, כגון: חיקוי
עיוור, חידושים בלתי רצויים,
אפליה מבישה בין סוגי הנ
ע
תינים במיסוי והכנסות ועוד.
המחבר מסיים בנימת הת
ע
רסה: ידעו נא שוויי החיקוי
העיוור, יורשי ההבלים, מא
ע
דירי הגדולים ומאליהי האס
ע
פסוף, שישקלו בשכלם, יש
ע
פטו בחוכמה ובצדק, ויהרהרו
לפי האמונה האמיתית ודבר
הקוראן... אזהרה זו רק לפני
שנים!
118
על כן מוצדקים הם שאט
נפש, הגינוי, ההתנערות וד
ע
חיית כול המעשים הברברים
נגד אוכלוסיות חסרות ישע
במרבית ארצות ערב והאס
ע
לאם על ידי משטרים ושלי
ע
טים חשוכים, מאובנים ושלי
ע
חיהם מדאעש וכול גרורותיו
הגלויים והסמויים. לצערנו
הרב גם בתוככנו כאן מהל
ע
כים חופשי תומכיהם ועושי
דברם, לא רק בקרב זוטרים
במגזר הערבי, אלא גם בתוך
חלק מהמושכים בחוטים.
מגיע לצוות ההוצאה לאור
יישר כוח, ואתם - לכו מחייל
לחייל, תצליחון בכול אשר
תלכון, בדרך לשלום הנכ
ע
סף והמיוחל בין הסהר ומגן
הדוד. נקווה שהשלום בוא
יבוא על אף המכשולים ות
ע
קיעת מקלות בגלגלים.
* הדברים נאמרו בפורום בית
אלסולח בבית השלום בעי
י
ריית סכנין בטקס שהתקיים
לאחרונה.
עבד אל-רחמן אלכואכבי