א-לה כפר | עיתון כפר ורדים והסביבה | גיליון מספר 259 - פברואר 2016

38 / 48

38
2016 פברואר 259 גיליון| |
יצירות| דעות| \ תגובות דואר נכנס
שעות בוהה מול הדף הלבן
יושב כמו פסל, כמו מאובן
טיפת דיו לא יוצאת מהעט הסורר
ואתה עוד מחשיב עצמך למשורר?
הראש הקודח מחפש רעיונות
כמה מילים, משפטים, הברות
לימון סחוט, אתה לא מתבייש?
בצורת קשה, מעיין יבש
ראש דלעת, ראש כרוב
שום דבר לא רוקח הקודקוד הנבוב?
שום חרוז? שום בדיחה?
באר יבשה שכמותך, אדמה חרוכה
רחל דדוש
עקב תקרית שקרתה לי יש ל
בתי וכתבתי כתבה על האגו
והשלכותיו בחיי ובחיי זולתי.
אך בתרם סיימתי את הכתבה
חשבתי שמן הראוי להסביר
מהו “אגו“ מתוך הכתבים.
תחילה אומר: א. אגו זה
אני, עצמי. ב. האגו הוא חלק
במודעות האדם. ג. תפיסת
האדם ודימויו על ידי החברה
(נכתב ע“י פרויד).
פרויד, אבי הפסיכואנליזה,
כתב שהאגו הוא מודל נפש,
וכי הוא הבסיס עליו יש
להישען בבואנו להסביר את
פעולת הנפש.
יש באפשרותנו לטפל טי ל
פול מעמיק ויסודי בקשיים
הרגשיים הללו של האדם,
תודה
אנחנו, נעמי, עינת גלעד ושרון, רוצים להביע את
תודתנו לתושיה, שבלעדיה לא היינו מצליחים לע ל
בור את השעות הקשות עד הבאתו של פוקסי לק ל
בורה. תודה לעובדי המועצה על סבלנות ועזרה בכל
ועל תמיכה נפשית שכל כך היינו זקוקים לה..
נעמי פוקסמן
הגדנ“עית נוי
הנערה שמצולמת בתמונה זו היא נוי
שרף, תלמידת תיכון אמירים. בגיליון
שעבר, פורסמה תמונתה מבלי לציין
את שמה המלא במסגרת כתבה על
אימוני גדנ“ע שהתקיימו בתיכון.
וגם במצוקות האנושיות
והקיומיות שנובעות מהפר ל
עות תיפקודיות של האדם.
אם כך, חלק מהאוויר שצ ל
ברתי בתוכי והכעס בכתיבת
הכתבה התפוגג מעט מכיוון
שזו באה להסביר את פעולת
הנפש, ובאלו קשיים האדם
נמצא, ובעצם זוהי מחלת נפש.
אם כן אספר את סיפורי ועל
הכעס הרב שצברתי בבואי
לכתוב את הכתבה. הכתבה
שלי מתחילה באמירה “איב ל
דנו את הצניעות, את הענוה,
את ההקשבה. כולנו מנופחים
מאגו. אך כעת אני יותר סו ל
לחת. אם נאמר שזו הפרעה
תפקודית של הנפש. כתבתי
שיש כאלה שמנופחים מח ל
שיבות עד כי שכחו מאין באו
ואיבדו כיוון ואין איש אשר
יזיז אותם מדעתם. כאשר
נפגשים שניים עם אגו מנו ל
פח, מי יקשיב למי? מי יגבר
על מי? פשוט “לא רואים את
האחר ממטר“. האני שלהם
מלא ברוח כמו איזה בלון
נפוח. ומה קורה כאשר שני
בלונים נפגשים? פיצוץ. כמו
שני עננים נושאי מים. לפחות
אז יורד גשם.
כל אחד אומר שהוא יודע
יותר. אין לא זמן ועניין לש ל
מוע את האחר הוא פשוט
מתבצר בדעותיו, והוא אפילו
מאמין לעצמו.
הדבר קרה לי לא רק במק ל
רה הספציפי הזה. בלי לנקוב
בשם. בהרבה קבוצות (דרמה,
מקהלה, הרצאה, למידה,
משפחה) כל אחד נכנס לדב ל
ריי, מקטין ומקטין אותי. הוא
מלא אגו, הוא צודק בכל, ולא
ייתן לאחר מקום. הוא תופס
את כל הבמה, ולוקח עוד נתח
ועוד נתח.
נחזור לעניננו.
מה קרה לי? פשוט הלכתי
והתכווצתי, נעשיתי קטנה
קטנה. נרמסתי תחת גלגלי
האגו של החבר מנגד. גם אם
חשבתי שאני יודעת, חטא ל
תי באגו וניסתי להילחם על
דעותי. לא הצלחתי.
היום נרפאתי מעט. מה אני
רוצה להוכיח? מה אני כל כך
מלאה בעצמי?
טוב שיש לי כלים לטפל
בנפשי על ידי מדיטציה, כתי ל
בה שמביאה שקיפות, תרגול
נשימות להרגעת הנפש הסו ל
ערת. אני עושההכל כדי לא
לתת לאגו לתפוס מקום בחיי.
אגו
אבוי, האוניה עולה על שרטון
מה תגיד מחר לעורך העיתון
לבוא בלי כלום? זו חוצפה, זה אסון!
ומאין תביא פרנסה וממון?
בורא עולם, פונה אליך פייטן מדורדר
בתחינה של דחילו, ובגרון ניחר
תן במחילה עוד הזדמנות
מבטיח לשבח ולפאר... עד שאמות
הנותן טל ומטר על פני האדמה
הנץ לי הניצנים, הפרח השממה
צווה על העט הסורר להתחיל לעבוד
צווה על הראש הנבוב להביא קצת כבוד
המוזה לא שורה עלי
אריה שטרן
לא רוצה כלל תמורה
צמאתי, השוקת שבורה
פקוד על המוזה לחזור
לשרות בחדרי הדל, האפור
לא חפץ בזהב, לא מיליון
הצמח משקי, הגדל הפריון
הבא ישועה לי ולציון
חלצני, יען כי מחר יוצא גליון
כן יהי רצון...
לכל מכרי: אל חשש, אני לא בדרך
של חזרה בתשובה (ברוך השם), אבל
בשעת מצוקה גם אלוהים זו אופציה!