Background Image
Table of Contents Table of Contents
Next Page  11 / 48 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 11 / 48 Previous Page
Page Background

11

גיליון 152 יולי 5102

|

|

כביש כפר ורדים-תרשיחא

פתוח כל ימות השבוע (כולל שבת) 00:22-00:80

ועוד שפע

מבצעים במרכול

04-9973310

מחלקת פירות וירקות

משודרגת ומורחבת

מבחר פירות וירקות מובחרים

אבטיח ב-5.1 ש"ח לק"ג בלבד!

הכרטיס מקנה

הנחה בכל קנייה

5%

(לא כולל מבצעים)

ובכל אמצעי התשלום

בקשו את הכרטיס בקופה

כרטיס מועדון

חדש!

הגרסאות, משום שגם בימות

הקיץ החמים ביותר לא פשטו

.Jacke ,

את מקטורניהם

"כשהגעתי לנהריה", ממשיך

אנדריאס בסיפור העלייה

ש

שלו, "היו בה כ 003 תו

-

בים, והיא היתה אז היישוב

היהודי היחיד מצפון לחיפה

ומוקפת בכפרים ערביים.

כמעט כולנו היינו חברים

ב'הגנה', והייתי אף שותף

להקמת יישוביי 'חומה ומ

ש

גדל'. במקביל, המסגרייה

שלנו התפתחה עם היישוב

היהודי, כאשר ייצרה רכיבים

רבים עבור בניית הביצורים

לאורך הגבול עם לבנון וסו

ש

ריה".

עם פרוץ מלחמת העולם

השנייה נרגעו הרוחות בין

היהודים לערבים. באותה

תקופה פתחה המשפחה, בנו

ש

סף למסגרייה, גם חנות אופ

ש

ניים ברחוב הראשי בנהריה.

מאייר מעיד על יחסים

מיוחדים שנרקמו במהלך

אותה תקופה בין תושבי הג

ש

ליל המגוונים: "רוב לקוחו

ש

תינו היו ערבים. נסעתי עם

האופנוע שהיה לי לתקן להם

דברים. משפחת שטראוס היו

השכנים שלנו וגם לקוחות

שלנו וכך גם מפעלי המים

בנהריה. לבריטים ריתכתי

צינורות לתחנת המשטרה

שנבנתה בתרשיחא, וכך הכ

ש

רתי גם את תרשיחא".

בזמן מלחמת השחרור בנה

אנדריאס חצובות למכונות

ירייה ועסק בפעילות נוספת:

"נהריה והקיבוצים סביבה

נותקו מהעולם במשך חוד

ש

שים והאספקה אליהם הגיעה

דרך הים. הייתי חלק מקבוצה

המשך בעמוד הבא

"נהריה והקיבוצים סביבה נותקו מהעולם

במשך חודשים והאספקה אליהם הגיעה

דרך הים. הייתי חלק מקבוצה של שמונה

בחורים חסונים - 'כיתת הימאים' כינו אותנו

- ותפקידנו היה לאסוף את הסחורה.

"להוריי היו להם כלבים וגם כלבי ציד. אבי

אהב לצוד ולפעמים לקח אותי עימו. באותם

ימים למדתי על מדעי הטבע יותר מאשר

בכל שנותיי בבית הספר"

מסגרייה, אופנים

ומסיכות צלילה

אז איפה מתחילים? אולי

במה שמאפיין את מאייר

יותר מכל: עבודת ידיים. אנ

ש

דריאס מעיד על עצמו שלא

היה תלמיד טוב ואביו שלח

אותו להכשרה מקצועית.

בשנת 5391, כשהוא בן 41

וחצי, החל לעבוד כשוליה

אצל המסגר האומן אלברט

לוהמן. "הכשרתי כמסגר",

הוא אומר, "איפשרה לי

לעבוד כבר מהיום הראשון

בארץ בעבודה מועילה ומ

ש

שתלמת, לתועלתי ולתועלת

משפחתי".

כמו כל סיפור על אנ

ש

דריאס מאייר, הוא משו

ש

לב במאורעות היסטוריים,

ובאותה תקופה, מספר אנד

ש

ריאס, חיי היהודים בגרמניה

הפכו למדכאים יותר ויותר,

ומשפחות שלמות עזבו בד

ש

רכן למדינות אחרות. אחיו

הבכור, היינריך, עזב לארג

ש

נטינה ב-3391. אביו, אוטו

ש

מאייר נסע ב 5391 לפל

-

תינה על מנת לחפש מקום

מתאים ליישוב משפחתו

וקנה פיסת קרקע בנהריה.

כשחזר לגרמניה עסק האב

שנתיים במכירת בית החרו

ש

שת והבית, קנה ציוד לבית

מלאכה לנפחות וארז אותו

ואת כל ביתם בקונטיינרים

שהפליגו לארץ. ב-7391

עזבו בני המשפחה את גר

ש

מניה בדרכם לישראל. "אבא

הציל אותנו", קובע מאייר

נחרצות. "בארץ התיישבנו

בנהריה עם שאר הייקים שה

ש

גיעו לארץ, ופתחנו מסגרייה

שבה עבדנו אני ואחי".

הכינוי "ייקים" ניתן לעו

ש

לים מגרמניה על פי אחת