42 / 64
42
גיליון 742 אפריל 5102, פסח תשע"ה
|
|
\עודד שלומות
דעה
על פי נתוני המיחזור
הארציים שפורסמו לאח
ר
רונה, נמצא כי בכפר ורדים
ממחזרים 86.3 ק"ג לנפש
בשנה. מקום חמישי בארץ,
אחרי כפר שמריהו והמועצות
האזוריות יואב, משגב ועמק
יזרעאל; ולפני תל-מונד,
שוהם, מנשה, עמק הירדן
ובנימינה גבעת עדה.
הגם שכמות המיחזור של
הכפר מכובדת ויפה, כדאי
לשים לב לרשימת הרשויות
הממחזרות... מקומות בהם
מחד התושבים בעלי מודעות
סביבתית, ומאידך משתמשים
כנראה בהרבה מאוד אריזות
ובקבוקי שתייה.
מיחזור במקום
הפחתה
ליד כלוב מיחזור הפלס
ר
טיק עמדו אם ובתה, והש
ר
ליכו מלוא הסל בקבוקי מים
מינרלים ריקים, כאשר האם
מסבירה לקטנה על חשיבות
המיחזור לכדור הארץ. הרי
לכם אוקסימורון: “החשיבות
האקולוגית למיחזור בקבוקי
מים מינרלים".
כלוב המיחזור היה עמוס
לעייפה, בעיקר בבקבוקי
מים מינרלים ומיצים. חלקם,
אגב, תוצרת חוץ: מים היישר
מהאלפים השוויצרים. מש
ר
מעות הדבר היא כי תושבים
רבים, צרכני מים מינרלים,
טרחו לאסוף את הבקבוקים
ואף לסור לפינת המיחזור.
הם עשו זאת מרצונם החופ
ר
שי, ללא כל תמורה או תש
ר
לום, ואין ספק שמדובר בא
ר
נשים בעלי תודעה אקולוגית
מפותחת.
אז זהו. שלא!
זהו בדיוק ההבדל בין אקו
ר
לוגיה לבין מראית עין ומירוק
המצפון (גרין וואש). שתייה
של מים מינרלים ומיצים על
בסיס קבוע היא עניין בלתי
אקולוגי בעליל, ולו בשל
תהליכי הייצור והשינוע וכ
ר
מובן שהפלסטיק עצמו. מי
ר
חזור הבקבוקים בטל בשישים
לעומת הנזק הסביבתי שכבר
נגרם. שלא לדבר על המחיר,
הגבוה פי אלף ממי ברז, ועל
כך שהמים המינרלים פחות
בריאים ממי ברז.
הפחתה
ושימוש חוזר
ים
R
אלו הם ארבעת ה-
האקולוגיים לפי החשיבות
הסביבתית שלהם:
: הפחתה במקור.
Reduce
.1
לצרוך פחות.
: לעשות שימוש
Reuse
.2
חוזר.
: מיחזור.
Recycle
.3
: השבה. למשל,
Recovery
.4
יצירת קומפוסט או אנרגיה
מפסולת.
בעברית ניתן לזכור זאת על
ידי ראשי התיבות השמ"ה
(הפחתה, שימוש חוזר, מיח
ר
זור והשבה).
אשמת התאגידים
המיחזור, עליו ניתן עיקר
הדגש הנוכחי בחינוך וברגו
ר
לציה, הוא רק השלישי בסדר
החשיבות הסביבתי. אולם
אין פלא שהלכה למעשה
קפץ המיחזור לראש הרשי
ר
מה. הרי התאגידים השולטים
(הון ושלטון) אינם מעוניינים
בעיקרון הסביבתי הראשון:
ההפחתה! ומה להם ולשימוש
חוזר? הם מעוניינים, ללא
ייסוריי מצפון, שנמשיך בצ
ר
ריכה החזירית שלנו.
יתרה מזאת: בעוד שבה
ר
פחתת הצריכה ובשימוש
החוזר אין כסף, מכרזים, טו
ר
בות הנאה, רגולציה, שינוע
ומפעלים – הרי שבמיחזור
כל אלו קיימים, חיים ובוע
ר
טים. לא פלא, אפוא, כי עולם
הפשע “העברייני" השתלט
על המיחזור של “חוק הפי
ר
קדון", בעוד עולם הפשע
“הלגיטימי", התאגידי וה
ר
ממשלתי, גורף רווחים נאים
משאר עוגת המיחזור.
ברור כי הפחתת הצרי
ר
כה והגדלת השימוש החוזר,
שהינם המרכיבים החשובים
ביותר במערכת אקולוגית,
עלולים להיות הרסניים מב
ר
חינת אותם תאגידי ענק,
הפוליטיקאים הסועדים על
שולחנם וכל גוזרי הקופונים
שסביבם. תרבות שלמה וע
ר
נקית שצמחה על בסיס הצר
ר
כנות עלולה להתמוטט. לכן,
במקום לשים דגש על צמצום
הצריכה והפיכתה ליותר
סביבתית ונבונה – הם שמים
יהבם על המיחזור.
מהפכה תרבותית
בעוד שעולם המיחזור מבו
ר
סס על הטלת האחריות העי
ר
קרית מאיתנו והלאה, הפחתת
הצריכה והשימוש החוזר הינן
באחריות “האישית".
לכן להפחתת הצריכה לא
רק ערך “אקולוגי" ראשון
במעלה – אלא גם תרבותי,
חברתי ורוחני: אם באמת
נתחיל להסתפק במועט, אחת
ההשלכות היא שנצטרך לע
ר
בוד פחות, יהיה לנו יותר זמן
לעצמנו ולמשפחתנו, נחיה
חיים יותר הרמוניים ופחות
לחוצים – והרי לכם עולם
הרבה יותר טוב ונקי מבחינות
רבות.
מכיוון שהצריכה הפכה
ל"ערך" העליון בעולם המע
ר
רבי – הפחתת הצריכה עשויה
לחולל מהפך תרבותי-ערכי
בו אנו מפנים את משאבי
הזמן, הכישרון והאנרגיה
לחיי יצירה, משפחה, חברה
והגות. זו יכולה להיות מה
ר
פכה אמיתית!
הכותב הוא עורך
אתר “כפרניק"
בגנות המיחזור
כפר ורדים במקום החמישי לנפש במיחזור בקבוקי שתייה.
זהו נתון מחמיא, אך גם מאוד בלתי סביבתי
ריקון כלוב מיחזור בכפר. הבעיה הראשונית היא הצריכה
כמה רעיונות לפני “המיחזור":
: הפחתה במקור – פשוט לקנות/לצרוך פחות:
Reduce
להימנע מרכישות “אימפולסיביות", לחשוב האם אנחנו
באמת זקוקים למוצר, להשתדל לרכוש מוצרים יותר אקולו
ר
גיים, לנסות לתקן במקום לזרוק חפצים מקולקלים, להשתמש
בשקיות רב פעמיות, לרכוש מוצרים מקומיים (שעברו פחות
שינוע) ועוד.
: להשתמש שוב – למשל בקופסאות, צנצנות, שקיות
Reuse
ובקבוקים. להעביר בגדים וחפצים בתוך המשפחה או לחב
ר
רים וחנויות יד שנייה. להשתמש בבגדים ישנים כסמרטוטים,
לעשות חפצים שימושיים או אמנות ממוצרים ואריזות, להש
ר
תמש בשמן מאכל מטוגן כביודיזל למכונית ועוד.