38 / 48
38
גיליון 642 מרץ 5102
|
|
יצירות
|
דעות
|
\ תגובות
info@alakfar.co.ilדואר נכנס
רחל דדוש
המילה האהובה עלי היא
אביב. היא מסמלת עבורי
פריחה, התחדשות, צבע, יופי
וחמימות.
כמה שירים נכתבו על
האביב. למשל: "באביב היא
תשוב בחזרה", איזו אופט
י
מיות. או השיר "אביב אביב
בכל מקום". היכן?
הינה האביב מגיע, מה הוא
מביא עימו?
בחירות: כעס, תחרותיות,
הכפשה, התכתשות.
נימר נימר
אינני מועמד לפרס ישראל,
אך לקנס ישראל ערוך ומוכן.
אינני מחבר השופטים המתפ
י
טרים, גם אינני על תקן מבקר
ספרותי או אומנותי נוסח מר
בנימין נתניהו ראש הממשלה.
אינני מואשם בגניבה ספרו
י
תית, פלגיאט. על אף זאת,
הנני גוי היושב בארץ האבות
על תקן אזרח פשוט, למרות
שמילאתי את חובתי בשירות
סדיר מלא בצה"ל, שנכפה
עליי בניגוד לרצוני ולמצפוני,
עוד לפני שחלם מר ליברמן
לעלות ארצה. תוך כדי השירות
שלי, הופקעו מחצית אדמותיי
שירשתי מאבות אבותיי, בתי
י
רוץ: מטעמי ביטחון! היש עוד
אבסורד כזה? ובלשון אורנה
בנאי: זה קורה רק בישראל,
ובטקס הדלקת המשאיות!
חרף כל הנ"ל, לקחתי על
עצמי משימה ויוזמה אישית
תודה לד"ר קלינסקי
לד"ר קלינסקי,
אשרינו שזכינו לרופא-חבר כמוך. המסירות, הסבל
י
נות והנכונות לעמוד לצדנו בכל שעה אינן תכונות מו
י
בנות מאליהן. זכינו להיעזר ולהיתמך ברופא משפחה
במשמעות העמוקה של המילה. ראשון אומרי התודה
היה מודי, שכל כך הקלת עליו בהבנה השקטה והע
י
ניינית שלך. אנחנו מעריכים אותך ומוקירים לך תודה.
שלומית, עודד, רוני, עפר ושירה ברודצקי.
פנחס ברודצקי
יורש
אלימות: בכבישים, בד
י
רכים, בבתי הספר, בכנסת,
בטיסות, בשידורי הטלויזיה.
רעש: מדברים בקול רם, מי
גובר על מי? מי שצועק חזק
יותר הוא הוא הצודק?
חוסר: פיטורים, מצוקה בבתי
החולים, מצוקה לחסרי בית.
פעם אהבתי מאוד את המי
י
לה אביב. חיכיתי וציפיתי
שהאביב יגיע, כי ידעתי שכ
י
שיגיע יהיה טוב. אפתח את
כל החלונות, השמש תחדור
אל הבית, אל חיי, החום ייכ
י
נס פנימה, הכל מסביב יפרח
ויעלה חיוך על שפתותינו
האופטימיות.
אך הביטו היכן אנו נמצאים
עכשיו? איזה עונה זו? מלחמת
בחירות, הבטחות, הבטחות,
מי ייתן יותר, מי ישנה את פני
המדינה? האם אנחנו לבד?
בלתי תלויים בסובב אותנו?
העולם השתנה? או שכך היה
תמיד ורק אני לא ראיתי?
לקחו לי את האביב!
איך קרה שהבחירות נפלו
דווקא בעונת האביב? איך
נבחר תאריך שכזה, כשכו
י
לם עסוקים בקניות לקראת
הפסח, ניקיונות, צביעה, הכ
י
נסת אור לבית. במקום אור
נראה שהביאו את החושך.
האביב נותר בלוח השנה.
אך לא במדינה. לא בין האנ
י
שים, לא בין העמים, אין
אביב בכבישים, לא במפע
י
לים, לא במרכולים, לא בבתי
הנבחרים, לא במשטרה, כל
כך אין שם אביב. אולי יקומו
האופטימיסטים שבינינו ויח
י
זירו לי את האביב.
אביב, האמנם?
תהיתי על קנקניהם
לתרגם יצירות מופת מן
הספרות הערבית והעברית
הראויות לשבח: שירה, פרוזה
וביקורת. בין היוצרות והיוצ
י
רים שתרגמתי אותם, אחדים
הכרתי באופן אישי, ביקרו
אצלי, והחזרתי להם באותה
מטבע, יצקתי מים על ידיהם,
שתיתי בצמא את דבריהם,
התאבקתי בעפר רגליהם,
בלשון חז"ל, ואחרים נאספו
לאבותיהם בטרם היוולדי.
נתחיל במין היפה, כיוון
שהנני דוגל בהאדרת נשים,
ולא בהדרתן, חס וחלילה:
תרגמתי רומנים קובצי שירה,
ביוגרפיות ופרפראות לרחל
בלובנשטין סלע, דליה רבי
י
קוביץ, עדה אהרוני, עליזה
עמיר זוהר, רבקה פנחסיק,
דבורה מוסינזון, אילנה
אביאל, יהודית זילברשטיין,
נאווה שביט כהן, שלומית
כהן אסיף, ז'קלין שעשוע,
גלילה רון פדר, שולמית
לפיד, יעל גבירץ, תרצה ולנ
י
טין, לאה שנער ועוד.
בד בבד העליתי על הנייר
חלק מיצירותיהם של יוצרים
מחוננים: חיים נחמן ביאליק,
שאול טשרניחובסקי, ישעיהו
לייבוביץ, ס. יזהר, ש"י עגנון,
אהרון כהן, יגאל תומרקין,
אהוד מנור, יהודה עמיחי, נתן
יונתן, אמנון שמוש, דוד גרו
י
סמן, סמי מיכאל, יהונתן גפן,
אפרים סידון, שלמה שעשוע,
אלי ויזל, יהודה ליטני, ב.
מיכאל, יגאל סרנה, גדעון
לוי, רוני סומק ואורי אבנרי,
שגדלתי על סיסמתו: בלי
מורא, בלי משוא פנים.
תמיד אני מצטט את דברי
קהלת בן דוד: "עת ספוד, עת
רקוד", דרך שירת ימי הביניים:
"שחר אבקשך צורי ומשגבי",
בואך רחל: "לא שרתי לך
ארצי" ומסיים בנימה אופ
י
טימית של ביאליק: "אאמינה
באדם אף אם ירחק זה היום, אז
יישאו שלום מלאום ללאום".
אני נוטל חלק פעיל
באירועי סוכת שלום אצל
שכנינו היקרים בכפר ורדים
ו
�
כבר 51 שנים ברציפות. מח
בתי לציין: אני על תקן חשוד.
לא כבדהו וחשדהו! במשט
י
רת ישראל ובשב"כ, ביטחון
כפרים דרוזים! בטענות סרק:
ביקורים בסוריה. להד"ם.
לכן אני מוטרד מאוים, זוכה
למכתבי נאצה אנונימיים, הן
בעברית והן בערבית.
אינני מתיפייף, מתרפס או
מתחנף, לא משלם מס שפ
י
תיים, לא יושב בעצלתיים,
לא חורק שיניים, ולא בוהה
בשמיים. ירצו - יקבלוני! לא
ירצו - ידחיקוני עוד, יחרי
י
מוני, ויוציאו את דיבתי רעה,
ואני נקי מכול שררה, כה אני
עד בואה של שעתי, בהיאספי
אל אבותיי, והנני כבר בשיבה
טובה מחכה לקבורה, ואמירת
קדיש ללא בקשיש!