16
גיליון 922 דצמבר 3102
|
|
סיון יחיאלי
\
ישר מהראש
לאחר הבחירות יצאתי
לחופשה קצרה. התחלת הק
ק
דנציה השניה מלווה אצלי
בחשיבה רבה על מה הדרך
הנכונה לפעול, כיצד לעשות
את הדברים טוב יותר. המע
ק
בר שלי לפני חמש שנים מה
ק
סקטור הפרטי לציבורי היה
מרתק. ההגדרות והאיסורים,
התקנות והנהלים, הסדים
הרבים בסקטור הציבורי,
מאיטים ומסרבלים פעולות
אותן ניתן לבצע בסקטור
הפרטי במהירות וביעילות
רבה בהרבה. לתחושתי, בי
ק
רוקרטיה ומשפטיזציה הן
המחלות הקשות של המגזר
הציבורי הישראלי.
לאחר שחזרתי קראתי בעיון
רב כתבה בדה-מרקר שב
ק
כותרתה נכתב כי ‘ישראל
מושחתת מקטאר ואיחוד
האמירויות’. הכתבה עסקה
בדירוג שמפרסם ארגון שקי
ק
פות בינלאומית. בהמשך טען
דה-מרקר כי “המגזר הצי
ק
בורי בישראל נחשב כאחד
המושחתים בעולם המערבי
כבר קרוב לעשור”. הכת
ק
בה מסבירה כי “המדד של
שקיפות בינלאומית מבוסס
על ראיונות, סקרים וניתו
ק
חים שערכו מכוני מחקר
בינלאומיים ומשקפים בעי
ק
קר עמדות של אנשי עסקים
ומומחים למדיניות ברחבי
העולם לגבי המגזר הציבורי
בכל מדינה ובמדינה בה הם
חיים. לכן, הדירוג משקף
את תפיסת היקף השחיתות
במגזר הציבורי של המדינות
המדורגות בו. מיקומה של
ישראל במדד נקבע על ידי
שישה סקרים שונים שערכו
מכוני המחקר”.
עיון בנתונים הראה כי יש
ק
ראל דורגה במקום ה-63 מתוך
771 מדינות. ממש לא מזהיר,
אבל גם לא מאוד נמוך, מה
גם שעלינו 3 מקומות מהשנה
שעברה. הציון אותו קיבל
ק
נו היה 16, כאשר 001 מייצג
העדר מוחלט של שחיתות.
לשם השוואה, ארה”ב קיבלה
ע
�
37 נקודות ואיטליה 34. מ
ניין שבמקום ה-03, קצת מעל
ישראל, דורגה בוטסואנה אשר
קיבלה 46 נקודות. למעשה,
בין המקום ה-03 לבין המקום
ה-04 בדירוג מפרידות רק 6
נקודות.
אין ספק כי בוטסואנה
היא מדינה מתקדמת מאוד
בהשוואה לממוצע האפ
ק
ריקאי. ועדיין, אני בספק
רב אם בוטסואנה אכן נמ
ק
צאת מעל ישראל בכל מדד
אובייקטיבי של שחיתות.
השוואה אמיתית בין שתי
המדינות בעייתית ביותר,
כיוון שלא ניתן לנתק תפיסת
שחיתות מההקשר הכללי.
ובכלל, השוואה של משת
ק
נים נורמטיבים קשה יותר
מאשר השוואה בין משת
ק
נים אובייקטיבים. בריאות,
למשל, קל להשוות באופן
אובייקטיבי: בבוטסואנה תו
ק
חלת החיים היא כ-55 שנים,
לעומת ישראל בה תוחלת
י
�
החיים היא 7.18 שנים. ש
עור תמותת תינוקות ל-0001
לידות בבוטסואנה הוא 9.9,
מהטובות בעולם השלישי,
לעומת 30.4 בישראל.
כאמור, אין זה משנה. מדד
השחיתות הנדון הוא סו
ק
בייקטיבי, ומייצג את התפי
ק
סה של המרואיינים בסקרים
השונים. התפיסה הסו
ק
בייקטיבית של רובנו בנו
ק
שאים שעל סדר היום הצי
ק
בורי מבוססת יותר על התק
ק
שורת מאשר על ניסיון אישי.
כלומר, הסיפור שאנחנו מס
ק
פרים לעצמנו מושפע יותר
מכותרות העיתונים מאשר
ממציאות אובייקטיבית.
הכותרת הזו של דה-מרקר
היא כנראה חלק מהבעיה. זה
הסיפור שאנחנו מספרים לע
ק
צמנו על עצמנו. הספר “שיח
השחיתות” שכתב הפרופסור
יוסי שיין עוסק בנושא בה
ק
רחבה ואני מפנה אליו לא
בפעם הראשונה.
אני עוסק בנושא כי בעיניי
“שיח שחיתות” מביא להק
ק
טנה של רדיוס האמון מכל
הכיוונים. בין האזרח לרשות,
בין הרשות לאזרח וכמובן
שגם בין רשויות השלטון
השונות. המדינות בהן רמת
השחיתות נמוכה, הן מדינות
עם רדיוס אמון גדול מאוד
יחסית לישראל.
הטענה שלי היא שאם נא
ק
מין יותר, אז המצב של כו
ק
לנו ישתפר. כל אחת ואחד
מאיתנו חווה בעבר וחווה
בהווה חוסר אמון במגעיו
עם הרשויות. כולנו מכירים
את המקרים בהם נדרש קטוע
רגלים להוכיח שוב שרגליו
קטועות, על מנת לזכות בק
ק
צבה. הדבר קורה לא רק במ
ק
געים של האזרח עם הרשות,
כך גם במגעים בין רשויות
שונות. ללא אמון, נוצר הצו
ק
רך בעוד ועוד נהלים מסרב
ק
לים, דיווחים מיותרים וניירת
אין סופית.
אם רוצים פחות בירוק
ק
רטיה ופחות משפטיזציה,
אזי יש צורך לשנות חשי
ק
בה. לא פחות. משפטיזציה
היא כמובן האחות האהובה
על הבירוקרטיה. השילוב
ביניהן מאפשר לבטל כליל
את שיקול הדעת של פקידי
השלטון, להוציא את השכל
הישר מפעולותיה של רשות
מינהלית ובהתאם להוציא את
האזרח מדעתו.
גם לנו, במועצה יש את
הצורך הזה. את הצורך לבחון
היטב אם אנחנו נותנים מס
ק
פיק אמון, אם אנחנו מזהים
נכון את פונקציית המטרה
שלנו, את הסיבה האמיתית
לקיומנו, שהיא לתת שרות
איכותי על מנת להגדיל את
הרווחה של התושבים. לט
ק
עמי, זהו הרעיון המסדר על
פיו כל נוהל, כל תקנה וכל
פעולה צריכים להיבחן.
הצעת אמון
ישראל דורגה במקום נמוך במדד שחיתות עולמי. זהו מדד סובייקטיבי, המייצג
תפיסה של מרואיינים בסקרים, והם מושפעים יותר מכותרות העיתונים מאשר
ממציאות אובייקטיבית. אני טוען שאם נאמין יותר, המצב של כולנו ישתפר
השילוב בין משפטיזציה לבירוקרטיה מאפשר לבטל כליל את שיקול הדעת של פקידי השלטון,
להוציא את השכל הישר מפעולותיה של רשות מינהלית ובהתאם להוציא את האזרח מדעתו
נוף אופייני בבוטסואנה. באמת פחות מושחתת מישראל?
