תינוק בעזה "לא יזיז לנו". אני לא מצפה שממש נתאבל על מותם של אזרחי עזה, אפילו לא שיכאב לנו. אבל בואו נתפשר על להצטער? שקצת יהיה לנו חבל? שלא נהיה לגמרי אדישים, או חלילה נעלוז במותם? כי אם נהיה לגמרי אדישים ניצחון החמאס. למוות ולסבל של האחרים, כולל תושבי עזה, נהיה בדיוק כמוהם, ואז הם באמת ניצחו. אומרים לנו תתנהגו כמו בשכונה. שכונה. תהרגו בלי חשבון. תזכרו שאתם במזרח התיכון. אל תאכלו סושי בתרבות של חומוס. בקיצור, תחליפו זהות. אני אומר שחשוב לזכור מי אנחנו, והייתי רוצה לחשוב על עצמי ועל רוב בני עמי כבני אנוש, הומניסטיים, ליברלים, שוחרי טוב, ששומרים על צלם אנוש גם כשהם נאלצים להילחם כדי לשמור על קיומם. מחבלי החמאס טבחו בנו יבוטל אלוהים. בשם אידיאולוגיה איסלאמיסטית קיצונית. החיזבאללה, החותים ומעל כולם איראן מאמינים באותו אללה קיצוני. גם משיחיים יהודים מחוללים מעשי עוולה בשם הדת והבטחה אלוהית כלשהי, וההיסטוריה של הנצרות טובלת בנהרות של דם. אני מודה, יש בדתות כמה אלמנטים יפים, אבל אולי די עם המונותאיזם הזה? אנחנו הישראלים רואים את העולם נגדנו. עצמנו כצודקים. המחבלים תוקפניים, אנחנו תקיפים. הם באו במטרה להרוג אזרחים, לרצוח ולטבוח, אצלנו ההרוגים האזרחים הם הכרח מבצעי, תופעת לוואי מצערת, תוצאה ממדיניות החמאס להשתמש באזרחים כמגן אנושי, או איך שלא ננסח את זה. בשבילנו זה כל ההבדל; בשביל הצופה מן הצד, נניח אמריקאי שמתגורר בפנסילבניה, אלו ניואנסים, והם בטלים בשישים כשהוא אלף הרוגים כתוצאה 20- שומע על יותר מ מהפצצות מהאוויר. זה בטח נכון אם אתה אזרח מהשורה, ולפעמים גם אם את אקדמאית ונשיאת אוניברסיטה. כן, גם העם היהודי שעון החול של השנאה. חי היום במערכת יחסים טובה וידידות עם בני העם הגרמני. למרות השואה. זה לקח כמה עשרות שנים, אבל עובדה שזה קרה, וההיסטוריה יודעת לספר על מקרים רבים של עמים שחיו בסכסוך נוקב מתמשך ומלחמות עקובות מדם, וכיום שוררים ביניהם יחסי שלום. אז כן, יש תקווה לשלום גם במזרח התיכון. אבל כל התלקחות כזו, הטבח מצד אחד והתגובה הישראלית מצד שני, הופכים מחדש את שעון החול של השנאה בשני הצדדים. מתסכל. בשבעה באוקטובר התקשורת תקשורת. – במיוחד הטלוויזיה, נכנסה לוואקום ענק שותירו הממשלה והצבא. הם היו נפלאים, ולהערכתי אפילו הצילו חיים. מאז ועד היום – שירת המקהלה, שידור תלוי פוזיציה, חוסר התייחסות מקומם למה שקורה בעזה, גב אינסופי ומוגזם לצה"ל ומעט מאוד יצירתיות בסיקור, אם בכלל. מי מוכן להישבע שבכל ההצהרות של .AI ? שכל gpt השרים אין מילה אחת של צ'אט מילה היא אנושית ונהגתה על ידיהם ועל ידי יועציהם? והדמות של גלנט, אתם באמת בטוחים שזה לא אווטאר ברמת ביצוע סבירה? . זה קרה בארוחת בוקר משפחתית אשמה שגרתית. מישהי זרקה הערה הומוריסטית, ולרגע צחקתי מכל הלב כאילו אין מלחמה וכאילו לא היה השבעה באוקטובר. אני לא צופה שהאירוע יחזור על עצמו בעתיד הנראה לעין. המילה הזו נזרקה הרבה לאוויר שואה. מאז השבעה באוקטובר. ההקשרים מובנים, האינסטינקט ברור, והדיון באלמנטים הדומים והשונים צריך להתקיים במקומות הרבה יותר רציניים ועמוקים מטור בינוני בעיתון נידח. ובכל זאת על כולנו לזכור שני הבדלים בולטים, שלא מקהים את הכאב אבל יכולים לחדד את המסקנות: טבח השבעה באוקטובר לא היה נגד יהודים, אלא נגד מדינת ישראל; האידיאולוגיה הרצחנית היא דתיתפונדמנטליסטית, ולא פסאדו מדעית. ערביי ישראל. לא רק שהם קצת אור. שומרים על שקט, פה ושם שמענו גינויים ויש תחושה של הזדהות. אפילו צילום: קובי גדעון, לע"מ• אסור שמותו של תינוק בעזה "לא יזיז לנו". אני לא מצפה שממש נתאבל על מותם של אזרחי עזה, אפילו לא שיכאב לנו. אבל בואו נתפשר על להצטער? שקצת יהיה לנו חבל? שלא נהיה לגמרי אדישים, או חלילה נעלוז במותם? g 2023 דצמבר 356 גיליון | 19 |
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=