א-לה כפר | עיתון כפר ורדים והסביבה | גיליון מספר 258 - ינואר 2016

10 / 64

10
2016 ינואר 258 גיליון| |
ניר שילה פתח דבר
הוצאה לאור:
אשכול מדיה בע"מ,
2514700 כפר ורדים31 יערה
050-8961838 , פקס04-9977474
|
עורך ומנהל
אייל כץ
מייסד ועורך אחראי
ניר שילה
ארבל הלויעיצוב:
דפוס ידיעות תקשורתהדפסה:
4.2 . חומרים למערכת ניתן להעביר עד יום חמישי 11.2.16 הגיליון הבא יופץ ביום חמישי
מה יקרה לשתיל שנטענו?
: כפר ורדים, אבירים, אלקוש, בן עמי, גיתה, געתון, הר חלוץ, זיו הגליל, חוסן, חרשים, מופץ ביישובים קהילתיים בגליל המערבי
יחיעם, כברי, כליל, לבון, לפידות, מעונה, מעלות, מצובה, מצפה הילה, מתת, עין יעקב, פלך, פקיעין חדשה, צוריאל, תובל, תפן
: משפחת אלימלך בשער
: אייל כץצילום
חודש ינואר, החורף בעי י
צומו, והשנה הגשמים מבו י
ששים להגיע. נמשיך להת י
פלל לגשמי ברכה. בשבוע
הבא נציין את ט"ו בשבט.
בחרתי להביא את דבריו של
עזריה אלון ז"ל – מאי ט"ו
בשבט, מתוך תכנית הרדיו
, לקראת ט"ו 8691 בשנת
בשבט תשכ"ח:
מאי ט"ו בשבט? מנין צמח
החג הזה, שלא נזכר בתנ"ך,
ומה טיבו? האם מאז ומקדם
היה זה חג נטיעות, כפי שהוא
מצטייר בעיני רבים? רא י
שיתו של ט'ו בשבט בתקו י
פת המשנה, ובכלל לא כיום
חג. מסכת ראש השנה בסדר
מועד נפתחת כך: "ארבעה
ראשי שנים הם: באחד בניסן
ראש השנה למלכים ולרגלים;
באחד באלול ראש השנה
למעשר בהמה; באחד בתשרי
ראש השנה לשנים לשמיטין
וליובלות לנטיעה ולירקות;
באחד בשבט ראש השנה
לאילן, כדברי בית שמאי,
בית הלל אומרים - בחמישה
עשר בו".
זהו אפוא מועד טכני,
לצורך קביעת כללי מעשר
וערלה, ולא יום חג. רש"י
מסביר את משמעות המו י
עד על פי מחזור החיים של
העץ: "שכבר עבר רוב ימות
הגשמים, שהוא זמן רביעה,
ועלה השרף באילנות ונמצאו
הפירות חונטים מעתה". מתי
הפך ט"ו בשבט לחג? בעניין
זה חלוקות הדעות. יש מי
שמשערים כי היה זה כבר
בימי המשנה, ואחרים מא י
.61-חרים זאת עד למאה ה
ברור כי מי שנתן לכך דחי י
פה היו המקובלים של צפת,
שנהגו לערוך ביום זה כעין
סדר, שכלל שתיית יין לבן
ואדום ואכילת פירות הארץ
תוך תפילה וכיוון כוונות.
תיאור הסדר בא בספר
"חמדת ימים" שיצא לאור
. מנהג אכילת 3671 בשנת
הפירות, זכר לפירות ארץ
ישראל ולקשר אל הארץ,
התפשט בכל קהילות הגולה,
ומי יודע איזה חלק היה לכך
בשמירת הקשר אל הארץ.
עם חידוש ההתיישבות
היהודית בשנות השמונים של
המאה שעברה עלה הצורך
במציאת תוכן חדש ליום הזה.
0981 בט"ו בשבט בשנת תר"ן
יצא המורה והסופר זאב יעבץ
בראש תלמידיו מבית הספר
בזכרון יעקב לנטיעה חגיגית,
וקבע בכך אופי חדש לט"ו
בשבט - חג נטיעת האילנות,
ולא סתם ראש השנה לאילן.
הכריזה הסתדרות 8091 בשנת
המורים והגננות באורח רשמי
על ט"ו בשבט כחג הנטיעות.
מאוחר יותר אימצה הקרן
הקיימת את המועד הזה, וכך
הראשונים - אברהם בומי
תורן, איש קיבוץ מעברות:
ט"ו בשבט וכל השבוע - חג
הטבע. יום זה, שכבר אבותינו
ראו בו ראשית מעבר מן החו י
רף הקר לראשית של צמי י
חה מחודשת, מתבטא בטבע
כראשית של פריחה רבתי,
לבלוב העצים, פריחת השקד,
התעוררות של מיני ציפו י
רים לקינון ולרבייה ולשלל
תופעות אחרות. היציאה אל
הטבע, פגישה עם המתרחש
בו, הפכו להיות תוכן חדש
לחג. אין זה מבטל כמובן
נוהג חביב של אכילת פירות,
וגם לא את משמעותה של
הנטיעה, אבל הוא פותח פתח
להתייחסות חדשה, שווה לכל
נפש, אל טבע הארץ.
משמעות נוספת קיבל החג
הזה עם ההתגייסות ההמונית
להצלת פרחי הבר של הארץ,
עם השתרשות הכלל שלא לפ י
גוע בפרחי הבר הנדירים, לא
לקטוף ולא לעקור אותם. עם
הקמת רשות שמורות הטבע,
, יצאו הרשות 5691 בשנת
והחברה להגנת הטבע במבצע
גדול של הסברה ואכיפה למ י
נוע את הקטיפה, שכבר סיכנה
את קיומם של כמה מיני צמ י
חים. ההצלחה של המבצע הזה
ידועה כבר לכל. מה שידוע
פחות הוא כי אי אפשר לנוח
על זרי דפנה של ההצלחה הזו,
וחייבים לחזור ולשנן את הד י
ברים בכל עונה. תמיד נוספים
ילדים ועולים ומי ששכחו, ואין
פלא כי השנה, בשבוע שמירת
הטבע, שוב הופך המסע לש י
מירת פרחי הבר לנושא מרכזי.
קריאה נעימה!
אנחנו מכירים את ט"ו בשבט
כיום נטיעה, גם כאשר מקומות
הנטיעה מרוחקים, והרוב המ י
כריע של ילדי בית הספר אי י
ננו יכול כלל להגיע לנטיעה.
במבט לאחור אנחנו יכולים
להאשים את עצמנו, את הקרן
הקיימת ואת מועצת המורים
למען הקרן הקיימת בכך שט"ו
בשבט לא נהיה חג לאילנות,
ככתוב בשיר, אלא חג הנטי י
עות. בואו ונחפש בכל הפיר י
סומים והשירים מילה על מה
שיקרה לשתיל אחרי שנטענו
אותו, ועל המחויבות שלנו
לעץ לאחר שעזבנו את אתר
הנטיעות. אין זה מקרה כי
בפולקלור נוצר זלזול כזה בט י
קסי הנטיעה, כאשר לעתים לא
בא בעקבותם יער, אלא טקס
נטיעה חדש.
במשך השנים, עם גידול
מספר הילדים ועם התרחקות
שטחי הנטיעה הפוטנציאליים
מן היישובים, איבדה נטיעת
העצים את משמעותה ונת י
בקש תוכן חדש לחג. הציעה
אותו החברה להגנת הטבע,
ביוזמתו של אחד מפעיליה
04-נטיעות בקיבוץ גן שמואל, סוף שנות ה
צילום: ארכיון גן שמואל