Background Image
Table of Contents Table of Contents
Next Page  42 / 64 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 42 / 64 Previous Page
Page Background

42

גיליון 452 ספטמבר 5102 ראש השנה תשע”ו

|

|

הפריצה

ים בכל הארץ.

ִ

ר

ְ

כ

ֹ

ים ומו

ִ

ר

ָּ

כ

ּ

הם התחילו בגליל בקטן, והיום הם מו

סיפורם של חמישה עסקים גליליים ש"עשו את זה"

מגזין

עדי וינובר, בעלת מותג האופנה ‘דרדלוקס’ הכירה את

בעלה יורם, שותפה לעסק, בתל אביב של שנות ה-09’. עדי

סיימה עיצוב אופנה בשנקר ועבדה כמעצבת בגדי ילדים במ

ד

רכז הארץ. ליורם, היא מספרת, היה בכלל חלום להקים שוק

איכרים בגליל. כיוון ששניהם חלמו להקים משפחה בגליל הם

עברו לצבעון, שם נולדו ארבעת ילדיהם.

דרדלוקס החלה לפני 41 שנה ממחסן מאולתר ונסיעה להודו.

עדי: "בצבעון שכרנו חדר שהיה המחסן ויורם נסע להודו והביא

בגדים מוכנים וגם רעיונות. שינינו בגדים וגזרות, והתחלנו לג

ד

דול מאוד בצפון. היתה לנו עין טובה למכור גימיקים מוכנים

והתחלנו להביא סחורה עם המותג ‘דרדלוקס’. זה בעצם התחיל

מזה שליורם היו ראסטות (דרדלוקס באנגלית) שהוא אסף עם

סרט מיוחד שכולם שאלו אותו עליו...".

הזוג החל לייצר בגדים בהודו ובתאילנד ולאחר כמה שבו

ד

עות המכולה הייתה מגיעה לארץ עם הפריטים שעיצבו. סו

ד

חרים מרחבי הארץ הגיעו לצפון לבחור סחורה. העסק, שהחל

כעסק סיטונאי, התרחב ועבר לקימעונאות. בני הזוג, שעברו

לפני שלוש שנים למצפה הילה, העבירו את בית האופנה לא

ד

זור התעשייה של מעלות.

לעדי ויורם שלוש חנויות: במעלות, בקריון וביפו, ועוד חמש

חנויות של זכיינים בירושלים, אום אל פאחם, טבעון, זכרון

יעקב ועפולה. הבגדים שלהם נמכרים ב-06 חנויות נוספות.

הבגדים של דרדלוקס, הידועים בצבעוניותם המיוחדת

ובהדפסים המקוריים, מתאימים למגזרים שונים וגם לנשים

דתיות, לערביות ולבעלות מידות קטנות וגדולות.

בכל תהליך ההתרחבות, לא נשקלה חזרה למרכז. "לרגע

לא הייתה מחשבה כזו", אומרת עדי. "אנחנו עובדים עם

חמש מתפרות בגליל ונותנים פרנסה לתושבי הגליל". וחו"ל?

"עדיין לא מיצינו את הארץ, אך לא שוללים את האפשרות.

כן חושבים על עוד חנויות בארץ".

ליטל מאירי

דרדלוקס: מראסטות

לאופנה צבעונית

עדי ויורם וינובר

אדם זיו ועלאא סויטאת הקימו את גלידת ‘בוזה’ בתרשי

ד

חא ביולי 2102, וממש לאחרונה פתחו את הסניף בתל אביב

עם באז תקשורתי נאה. על משיכתו לגלידה מספר אדם, חבר

קיבוץ סאסא: "אני מאוד אוהב גלידה וכשאני מסתובב בעו

ד

לם אני מחפש מקומות מיוחדים לאכול בהם גלידה. במהלך

טיול בעולם עבדתי בגלידרייה באיים הקנריים, שם התחל

ד

תי ללמוד את תהליך ההכנה של הגלידה. לאחר מכן עברתי

השתלמות באזור פירנצה באיטליה. היה לי ברור שאני רוצה

לחזור לגליל המערבי, לעשות שם גלידה".

אדם החל מסתובב בכפרים ומצא את תרשיחא ואת עלאא

(בעל מסעדת אלומה) כשותף. "תרשיחא מאוד מתפתחת",

אומר אדם. "יש בה הרבה עסקים וקולינרית זה מעניין". בה

ד

תחלה שמה של הגלידאיה המעוצבת עבר מפה לאוזן: "הגלי

ד

דה היתה טעימה ואנשים התחילו לספר עלינו. כבר ביום השני

אנשים הגיעו לקנות קופסאות הביתה".

לפני שהסניף נפתח, בישר השלט על פתיחת "הסניף הרא

ד

שון בישראל של בוזה". אבל אדם מספר שהפריצה היא

תהליך: "זה קורה לאט ועם הרבה עבודה. מהרגע הראשון

עבדנו על שיתופי פעולה עם שפים מוכרים, מסעדות, ועם

חומרי גלם מיוחדים. לאט לאט הגיעו כתבי אוכל ששמעו על

הסיפור של המקום ובחודשים הראשונים כבר היינו בעיתו

ד

נות הארצית. כנראה שהסיפור של שיתוף פעולה יהודי ערבי

ויזמות בפריפריה מאוד תקשורתי".

ב-3102 נפתח דוכן של בוזה בצומת גומא ליד קריית שמונה

ובאוגוסט השנה נפתח הסניף ברחוב החשמונאים בתל אביב.

ביולי נפתח מרכז מבקרים וסדנאות בקיבוץ סאסא - סדנת

הגלידה של בוזה. אדם אומר שהגלידה מתקבלת יפה בעיר

הגדולה וגם לסדנאות בסאסא יש ביקוש. ומה לגבי סניפים

נוספים? "לא כרגע".

בוזה: כנראה הסיפור

שלנו תקשורתי

עלאא

סויטאת

ואדם זיו