א-לה כפר - גיליון 315

2020 מאי 315 גיליון | | 26 ד"ר ארי נוימן חינוך ביתי מקצועי לאורך ההיסטוריה האנושית האחריות על חינוך הילדים היתה מוטלת על כתפי הוריהם. בתי ספר, במידה שהתקיימו, היו מיועדים לקבוצות קטנות וייחודיות. בעקבות המהפכה התעשייתית הוקמו בתי ספר ציבוריים, חוקקו חוקי חינוך חובה, ובתהליך ממושך לקחה המדינה אחריות על חינוך הילדים. בעשורים האחרונים החלו הורים לחזור ולקחת אחריות על חלק מתהליכי החינוך של ילדיהם. חלקם אף בחר שלא למסור את תהליך חינוך הילדים לידי גורם חיצוני כלל, ולקחת אחריות מלאה על תהליך זה – לחנך בבית. עם העלייה במספר הילדים המתחנכים בבית בארצות שונות בעולם המערבי, עולה גם ההתעניינות המחקרית בתחום. המחקרים בוחנים היבטים שונים של התופעה, כגון הסיבות לבחירה בחינוך הביתי, הישגים לימודיים של ילדים הגדלים בחינוך ביתי, היבטים חברתיים, השפעה על המשפחה ועוד. המחקרים מלמדים כי הורים בוחרים לחנך את ילדיהם בבית מסיבות שונות. הבולטות שבהן: חוסר שביעות רצון ממערכת החינוך הציבורית ובמיוחד מתנאי הלמידה בה, איכות כוח ההוראה וכן חוסר הרלוונטיות של התכנים הנלמדים לחיי היום יום. סיבות נוספות לבחירה בחינוך ביתי הן חשש לביטחון האישי של הילדים בסביבה הבית ספרית, צרכים מיוחדים של הילדים שמערכת החינוך הציבורית אינה ערוכה לטפל בהם, חוסר התאמה של הילד ללמידה במערכת החינוך הציבורית, תפיסות אידיאולוגיות וכן גישות חינוכיות אשר אינן עולות בקנה אחד עם התפיסות והגישות הנהוגות במערכת החינוך הציבורית. מספר הילדים המתחנכים בבית בארץ וכן במדינות שונות בעולם המערבי הולך וגדל. בארצות הברית, למשל, היו בשנות השבעים של המאה הקודמת אלפים בודדים של ילדים בחינוך ביתי; וכיום יש למעלה משני מיליון ילדים שמתחנכים בביתם. בישראל, בסוף המאה העשרים היו עשרות בודדות של ילדים בחינוך ביתי, וכיום עומד מספרם על .1,000- יותר מ ‰ ‰ ‰ כפי שניתן לראות, למרות שמספר הילדים המתחנכים בחינוך ביתי הולך ועולה, לא מדובר עדיין באחוז גדול מאוכלוסיית התלמידים. לאחרונה, בעקבות משבר הקורונה, חלה התפתחות מעניינת בתחום זה. סגירת השערים בבתי הספר ומוסדות החינוך, הביאה לכך שהרוב המכריע של הילדים בארץ ובמקומות רבים בעולם עברו ללמידה מהבית. קיימים הבדלים רבים בין חינוך ביתי לבין למידה מהבית בעקבות משבר הקורונה. אחד ההבדלים הבולטים הוא המוטיבציה: הורים בחינוך ביתי בחרו ללמד את ילדיהם בבית, וכפי הנראה ימשיכו לעשות זאת גם בעתיד. לעומתם הורים שילדיהם לומדים בבית עקב משבר הקורונה נאלצו לעשות זאת, ומצב זה הוא זמני. עם זאת ניתן ללמוד הרבה מתופעת החינוך הביתי, גם עבור הורים שילדיהם לומדים באופן זמני בבית, ובכלל, בכל הקשור למערכות חינוך. כך למשל, מחקרים מראים כי הורים בחינוך ביתי מקדמים למידה המכונה "למידה קונסטרוקטיביסטית" או "למידה הבנייתית". ללמידה זו מאפיינים רבים ומעניינים, אך בין היתר זו למידה המעודדת השתתפות פעילה של הלומד או במילים אחרות "למידה חוויתית". למידה כזו, המערבת באופן פעיל את הלומד, מייצרת חווית למידה חיובית ונעימה, ומביאה פעמים רבות להישגים לימודיים גבוהים. הורים בחינוך ביתי אף מקדמים רכישה של מה שמכונה "כישורי המאה העשרים ואחת": סדרה של כישורים הנחוצים לתפקוד מיטבי בתקופה בה אנו חיים, הכוללת בין היתר חשיבה יצירתית, חשיבה ביקורתית, יכולת עבודה בצוות, כישורי הערכה עצמית והערכת אחרים, יזמות, יכולת התמודדות עם כישלונות ועוד. גם בחינוך, כמו בתחומים רבים אחרים, משבר הקורונה עשוי להוות גם הזדמנות לחדשנות ויצירתיות. המשבר הכריח את מערכת החינוך בעולם וכן את ההורים בעולם לעבור ללמידה שונה באופן מהותי מזו שהיתה נהוגה במאתיים השנה האחרונות. יש להניח כי כשיסתיים משבר הקורונה יחזרו מערכות החינוך לפעולה "רגילה". אך ניתן לקוות כי פעולה זו תכלול בתוכה הפקת לקחים חשובה מתקופת המשבר לגבי האופן בו יכולה וצריכה להתנהל מערכת חינוכית במאה העשרים ואחת, כולל אימוץ שיטות המקובלות בחינוך הביתי. למרות ההבדלים ולמרות שהלימודים מהבית עקב הקורונה היו כפויים, מערכת החינוך הכללית צריכה להפיק לקחים מהמשבר ללמוד מתופעת החינוך הביתי הכותב הוא מרצה בכיר, ראש החטיבה לניהול מערכות חינוך וראש התכנית לתואר שני בניהול במערכות חינוך באקדמית גליל מערבי. ייסד את "מובנים-צוות הערכה" – המתמחה בהערכת תכניות חינוכיות. אחד החוקרים המובילים בתחום החינוך הביתי בעולם, שפרסם עשרות מחקרים מדעיים בתחום בשנים האחרונות. מרצה בארץ ובפורומים בין לאומיים בנושא חינוך ביתי, וכן בנושאים הקשורים לעתידנות בחינוך. ליצירת קשר ולהרצאות: neumanari@gmail.com אילוסטרציה: שאטרסטוק