א-לה כפר - גיליון 310

| 26 טיול חורף עם הרבה רוחניות בסמטאות צפת בין בתי כנסת, אתרי אוכל, אנשים מעניינים ועולם של שעווה הסיפור ההיסטוריה של צפת צעירה במונחי ארץ- ישראל, אך חשיבותה ותרומתה ליהדות ,16- אדירה. במחצית השנייה של המאה ה בתור הזהב קצר המועד של העיר, התרכזו בצפת גדולי הרוח של העולם היהודי ונוצרו בה כמה מיצירות ההגות החשובות ביותר של היהדות אשר משפיעות עלינו עד עצם היום הזה. הפיוט "לכה דודי" וטקס קבלת השבת שאנו מכירים נולדו כאן; הספר "שולחן ערוך", שהוא הבסיס העיקרי להבנת המצוות ולפסיקה ההלכתית עד ימינו, נכתב כאן; ורעיונות מרכזיים בקבלה, תורת הנסתר היהודית, נולדו ועוצבו כאן באותן שנים .16- קצרות של סוף המאה ה לא בכדי נחשבת צפת לאחת מ'ארבע ערי הקודש' של ארץ ישראל (יחד עם ירושלים, טבריה וחברון), ויש בה, עד היום, תחושה בלתי מוסברת של קדושה ורוחניות. מטר מפרידים בין בית הכנסת 100- רק כ של הרב יוסף קארו, כותב "שולחן ערוך", לבין בית הכנסת של האר"י הקדוש, מיסד הקבלה הלוראנית. אך המרחק הרוחני המפריד בין שתי תפיסות יסוד אלו של היהדות, הוא כמעט אינסופי. רק בצפת יכולות לדור ביחד שתי תפיסות עולם כאלו, ואף למצוא את הדרך להשלים זו את זו ולהיות שזורות זו בזו בחוטים של סיפור ואגדה ושל יצירה ועשייה. הסיור הסיור שעליו אני ממליץ כאן אינו מסלול סדור וחד כיווני. אני ממליץ על מספר בתי כנסת, אתרים, מקומות, ואנשים שנמצאים במרחק הליכה קרוב בלב הסמטאות, ואשר יוכלו לתת לכם תמונה מלאה ומרתקת של צפת. תוכלו לבקר בהם על פי רצונכם והזמן העומד לרשותכם. נקודת הייחוס ממנה אני ממליץ להתחיל היא "כיכר המגינים". כל המקומות מאפשרים ביקור גם בחורף, בימי סגריר שעושים טוב לעיר ומוסיפים לאוירתה המיוחדת. נקרא ע"ש בית הכנסת האר"י האשכנזי: האר"י הקדוש, רבי יצחק לוריא, גדול מקובלי צפת ומייסד הקבלה הלוריאנית. בית הכנסת מצוי במקום שעל פי המסורת הינו "חקל תפוחין קדישין", דימוי קבלי לגן העדן. האר"י וגוריו (תלמידיו) היו באים לכאן לובשי לבן, לקבל את השבת. בית הכנסת שירת את הקהילה של עולי יוון, וחרב חלקית ברעידת . שימו לב לארון הקודש 1837 האדמה של עשוי העץ, ששוקם על ידי נגר אמן איש גליציה, שהטביע בו סמלים קבליים ודמויות של בעלי חיים ובהם דמות אריה, אולי האר"י הקדוש? לבית הכנסת משויכים סיפורי ניסים, ובהם עמידתו של "כותל המזרח" ברעידת האדמה, הופעתו של האר"י במקום לאחר מותו ורסיס שחדר והותיר חור בבימה מבלי לפגוע במתפללים. נקרא בית הכנסת קארו ומערת המגיד: ע"ש רבי יוסף קארו, מחבר היצירה "שולחן ערוך", שהיא אבן יסוד בהבנת המצוות ובסיס לפסיקה ההלכתית. מבחינה היסטורית חיבור זה נופל רק מהמשנה והתלמוד. קארו, שהיה דיין וכונה "מרן", עמד בתקופת תור הזהב של צפת בראש בית מדרש גדול וחשוב. על פי המסורת, הוא כתב את "שולחן ערוך" ב'מערת המגיד' אפופת המסתורין, שנמצאת מתחת לבית הכנסת ולרוב סגורה. אולי יהיה לכם מזל ותמצאו אותה פתוחה... אולי היפה והמרשים בית הכנסת אבוהב: בבתי הכנסת של העיר. בבית הכנסת שלושה ארונות קודש. השמאלי משמש לגניזה, המרכזי משמש לתפילות היומיום ואילו בימני נמצא ספר תורה שעל פי המסורת נכתב על ידי רבי יצחק אבוהב, "גאון קסטיליה", שמסורות של קדושה נקשרו בו. זהו אחד מספרי התורה העתיקים בעיר, והוא מוצא לתפילה שלוש פעמים בשנה, במועדי כש"ר (כיפור, שבועות, ראש השנה). בכיפת בית הכנסת עיטורים מרהיבים שלקוחים מעולם המושגים של הקבלה, ועל הקיר ציורים של הציירת ציונה תג'ר, שהיתה ממקומי קרית האמנים בעיר בשנות החמישים. צייר ואמן יליד דוד פרידמן: עמרי אבידר טיול קדושה, ציורים, גבינות ונרות סמטה בצפת בית הכנסת אבוהב g מטר מפרידים 100- רק כ בין בית הכנסת של הרב יוסף קארו, כותב "שולחן ערוך", לבין בית הכנסת של האר"י הקדוש, מיסד הקבלה הלוראנית. אך המרחק הרוחני המפריד בין שתי תפיסות יסוד אלו של היהדות, הוא כמעט אינסופי. רק בצפת יכולות לדור ביחד שתי תפיסות עולם כאלו