18
גיליון 432אפריל4102
|
|
סיון יחיאלי
\
ישרמהראש
זמן לעשותסדר
לפני שבוע התקיים בבית
המשפט העליון דיון אחרון
בערעור שהוגש על החלטת
בית המשפט המחוזי בע
ו
ניין המקווה. השופטים ניסו
במשך מספר ישיבות להביא
לפשרה, והיו מתוסכליםשה
ו
דבר לא עלה בידם. המועצה
הסבירה כי על פי המלצות
ועדת ברן אינה מתגדת לה
ו
קמת מקווה, אולם זה יקום
רקעלפי סדרהעדיפויותשל
המועצה. העותרים טענו כי
יש בכך פגיעה בזכויות יסוד
חוקתיות – הזכות לחופש
הפולחן. השופטים ניסו, כא
ו
מור, להמנעמפסיקה.
במהלך הדיון עלתה מספר
פעמים השאלה היכן נכון
להקים מקווה, אם מחליטים
לעשות כך. התשובה היא
שנדרש הליך תכנוני לצורך
זה, והליך זה טרם התבצע
(מטבעהדבריםהמועצהמת
ו
כננת את הדברים הנמצאים
גבוה בסדר העדיפויות, שכן
גם התכנון דורש תקציב).
ביתהמשפטביקשאתעמדת
המדינה והוועדה המחוזית,
שלא ממש מכירות את שלל
הבעיות הבלתי פתורות במ
ו
רכז כפר ורדים, וביקש את
התייחסות המועצה לנושא.
התייחסות זו הועברה לבית
המשפטועתהנותרלשופטים
להכריע: האם מדובר בסוגיה
של חופש פולחן או שמדובר
בסוגיה מינהלית ועל פי הל
ו
כות התערבות אל לו, לבית
המשפט, להתערב בהחלטה
של רשות מקומית, שקיבלה
את אישורו של בית המשפט
המחוזי.
שמעתי הרבה פרשנות ולא
מעט חשש בנושא. לא צריך
לחשוש. חזקה על בית המש
ו
פט העליון שיעשה צדק. אם
נחוששפסיקתו פוגעת בעק
ו
רונות יסוד שלנו, תעמוד לנו
הזכותלבקשדיון נוסף.
חשיבותהשל
דמוקרטיה
נשאלתי מספר פעמים מהו
בכלל הרקע הנורמטיבי, הב
ו
סיס החוקי, להתערבות של
בג”ץ בדמוקרטיה המקומית.
איפה הפרדת הרשויות? מע
ו
ניין מאוד לקרוא את פסק
הדין של בית המשפט בפ
ו
רשת גבסו ורוכברגר, שני
ראשי רשויות (של נצרת עי
ו
ליתורמתהשרון) שהודחו על
ידי בג”ץ ימים ספורים לפני
הבחירות המקומיות, לאחר
שהוגש נגדם כתב אישום
חמור וזאת, על מנת שלא
לפגוע באמון הציבור. מה
שמדהים הוא שבג”ץ התיר
להם להתמודד שנית והם
זכו בבחירות. המעניין בפסק
לבחור
הדין, היה שהזכות
(שהיאזכותאישית)
ולהיבחר
מוזכרתבו פעמיםרבות. מצד
שני, הזכות הקולקטיבית של
קהילהלקבועאתדרכה (במ
ו
קרה זה מי יוביל אותה), או
,
הדמוקרטיה
במילים אחרות
מוזכרת רק על ידי שופט
המיעוט, הנשיאאשר גרוניס.
קטונתי מלחוות דעה במ
ו
חלוקת של גדולים, אך אני
חושב שהדמוקרטיה, רצונו
של הרוב, חשוב ביותר. לע
ו
ניין זה, ספרו של דניאל פרי
ו
דמן "האקדח והחרב”, הוא
ספר פוקח עיניים. קריאתו
מומלצת לכל מי שלא מצוי
בעולם המשפט הישראלי
ותולדותיו. הפרדת הרשויות;
מידת ההתערבות של הרשות
השופטת בהחלטות הרשות
המבצעת; החופש של בית
המשפט לחוקק חקיקה שי
ו
פוטית; כוחו הרב (מידי, לט
ו
עמו של פרידמן) של היועץ
המשפטי לממשלה, המשמש
גם כראש התביעה הכללית
ובכלל השיטה המשפטית
שלנו. כל אלו נבחנים באזמל
מנתחים חד כתער. גם אלו
החולקים על תפיסת עולמו
של פרידמן ישכילו מאוד
מקריאתהספר.
התערבותלטוב ולרע
אם נסכם את עמדתנו עד
כה-בג”ץלאצריךלהתערב
בהחלטותהרשותהמבצעת!
כן, אבל...
בטח ראיתם את זה מגיע.
אנחנו מקבלים הטבות מס
בזכות החלטת בג”ץ, שה
ו
תערב בהחלטת הממשלה
משנת 8891. בעתיד הקרוב,
אנחנו נשקול לעתור לבג”ץ,
במידה שלא נצליח לש
ו
נות בכנסת את ההצעה של
הממשלה לשנות את הקרי
ו
טריונים לקבלת הטבות מס.
אם נעתור, אז אנחנו חושבים
שבג”ץ חייב לפסוק על פי
הצדק ולא להסס להתערב
בהחלטות (הדמוקרטיות) של
הממשלה והכנסת. במילים
אחרות, כמה טוב שאנחנו
חיים בדמוקרטיה בה כולם
כפופים לביקורת שיפוטית.
גםאנחנו.
סופו של דבר, זה לא בית
המשפט, לא הכנסת ולא
הממשלה. מי שיקבע את
עתידו של כפר ורדים בשנתו
ה03 הםתושבי היישוב.
כל שנה בסדר הפסח אנ
ו
חנו חוזרים ואומרים” שבכל
דור ודור חייב אדם לראות
את עצמו כאילו הוא יצא
ממצרים”. החובה לזכור
ולהזכיר את יציאת מצרים
מזכירה לנו, בין שאר הדב
ו
רים, כמה הרבה כוח יש לנו,
כאשר אנחנו מחליטים לפ
ו
עול ולשלוטבגורלנו.
חג פסח שמח, חג של הת
ו
חדשות פנימית ושל אביב
פורח.
שאלהחוקתיתאו מינהלית?
זו הסוגייה בה אמור ביתהמשפטהעליון להכריע בערעור המקווה.
בג"ץלאצריךלהתערבבהחלטותהרשותהמבצעת!
כן, אבל...
אנחנו מקבליםהטבותמסבזכותהחלטתבג"ץ, שהתערבבהחלטתהממשלהמשנת8891
בעתידהקרובנשקוללעתורלבג"ץ, במידהשלאנצליחלשנותאתהקריטריוניםלקבלתהטבותמס
מקווהמודרני בטירתצבי. חזקהעל ביתהמשפטהעליון
צילום: תמר הירדני
שיעשהצדק
