לדבריה הדבר מלמד כמה חשובה ההשקעה בהסברה במסגרת המערכת הבינלאומית. במסגרת הסברה זו עורך מרכז 'עלמא' מחקרים החושפים את היכולות הצבאיות המרשימות של חיזבאללה, ואת פעולתם האינטנסיבית בדרום לבנון לאורך יישובי הגבול הצפוני עם ישראל. כבר לפני שנה העריך המרכז כי פניו של חיזבאללה למלחמה: "ידענו שהצפון מאוים בפלישה. ראינו כל יום בסיורי הקבוצות שלנו את חיזבאללה על הגבול – מצלמים אותנו, עוקבים אחרינו, בונים את העמדות שלהם. לכן, בגלל שאנחנו רואים את כל הרמות – הטקטית, האופרטיבית והאסטרטגית, יכולנו לתת את ההערכה כבר לפני שנה שפניו של הציר השיעי למלחמה. היכולות קיימות, והתוכנית פורסמה על ידי החיזבאללה עצמו. תוכנית המתקפה של באוקטובר, זהה 7- חמאס כפי שבוצעה ב לתכנית המתקפה של חיזבאללה לכיבוש הגליל. לא דומה, זהה!". למרות הדמיון הרב בין חמאס לחיזבאללה, במערכה מול חיזבאללה קיימים אתגרים ייחודיים. אחד מהם נוגע למעמדה הייחודי של לבנון בקרב המערכת הבינלאומית: "בעזה התמודדת עם גורם אחד, החמאס. בלבנון צריך להילחם עם הידיים קשורות, כי יש שם נוצרים, מוסלמים ודרוזים. לבנון היא גם סוג של 'אתרוג' במערכת הבינלאומית ואף אחד לא רוצה שייגעו בה. יש פה עניין מסורתי של לבנון כמדינה של הנוצרים, למרות שהיא כבר לא כזו, ואיזשהו רצון שישראל לא תקלקל את זה". אתגר נוסף מהווה השטח השונה בלבנון: "השטח הוא שטח מאוד מאתגר. יש הרבה מקומות להסתתר, גבעות וואדיות, שטח שונה מעזה". ולכל אלו מצטרפת כמובן היכולת הצבאית הגבוהה של חיזבאללה: "כוח האש של חיזבאללה הוא פי עשרה מזה של חמאס, והנזק שייגרם כאן אם תיפתח מערכה יהיה גדול מאוד. חיזבאללה הוא המיליציה הבכירה ביותר של איראן. חיזבאללה הכשירו את החות'ים בתימן. לבנון כמדינה לא מעניינת אותו, למעט העובדה שהוא מעוניין לשלוט בה". זהבי מדגישה כי ליחידות הלוחמות של חיזבאללה, ובראשון יחידת העילית "כוח רדואן", אבל לא רק היא, יש יכולת לפלוש לישראל "ולהסב נזק כבד". אנחנו שואלים בזהירות אם נזק כבד יכול להיות דומה לעוטף, ואם פלישה כזו אפשרית גם מול פריסה מסיבית של צה"ל, כמו שקיימת היום. "כמה זמן אפשר להחזיק סד"ק כזה לאורך הגבולות?", היא משיבה. "ובגלל תנאי השטח, בכל מקרה לא ניתן לסגור אותו הרמטית והם יכולים לפלוש אפילו היום. קשה לי לראות באוקטובר, אבל 7- טבח כמו שהיה בדרום ב אם ישתלטו רק על חמישה יישובים, ולא על , זה מרגיע?". 20- יותר מ כשאנחנו מבקשים "תרחיש אופטימי ריאלי" קובעת זהבי נחרצות כי לא ניתן להימנע מפעולה צבאית מול חיזבאללה. "אי אפשר להשאיר את האיום במצבו הנוכחי. רוב החוקרים מסכימים שבאיום חייבים לטפל, גם אם לא מסכימים על איך נסראללה מתנהל. חיזבאללה יצר לנו מצב שהוא בלתי נסבל מבחינתנו: או שתפתחו במלחמה, ואז כולם יאשימו אתכם שפתחתם במלחמה, או שתמשיכו לחיות בצל האיום והתוקפנות שלנו. אני בינתיים לא מאפשר לכם להמשיך לחיות חמישה ק"מ מהגבול, אי אפשר. אתה רוצה, תנסה, תחטוף נ"ט". הפיתרון הריאלי היחיד לטעמה הוא פעולה צבאית ביוזמתה של ישראל: "אם זה לא יהיה ביוזמתנו אז יהיה לנו הרבה יותר קשה, כי נצטרך לתקוף את כל המערכים האסטרטגיים של חיזבאללה כשאנחנו נתונים תחת מתקפה. כשאנחנו היוזמים, אנחנו קובעים את הסדר של המטרות לפי התיעדוף שלנו". אין זבנג וגמרנו במסגרת פעילותה יצאה זהבי לסיורים ביישובי הצפון והדרום אשר פונו מיושביהם. היא מספרת על קושי גדול להכיל את התמונה של יישובי ישראל הריקים מאדם, תמונה שלתפיסתה יש לשנות בהקדם האפשרי באמצעות בניית היישובים בחזרה ועידוד ההתיישבות: "כשאתה מסתובב בדרום הריק והצפון הריק, האימפקט הוא מאוד גדול. לראות יישובים נטושים במדינת ישראל זה פשוט לוותר על חלקי ארץ. ייצטרכו למצוא את הדרך לבנות חזרה את היישובים בדרום; וגם בצפון נצטרך להשקיע בהתיישבות, לעודד אנשים לבוא לגור פה. יחד עם זאת אי אפשר לעודד אנשים לבוא לגור פה כאשר יש טילי נ"ט כל הזמן". המסקנה של זהבי אודות חשיבותה של פעולה צבאית מצידה של ישראל, מתבססת במידה רבה על כישלון ההסדרים המדיניים מול חיזבאללה והיעדר האמון ביכולתם של הסדרים מדיניים להרחיק את חיזבאללה באמת מגבול ישראל. , שהתקבלה במועצת הביטחון 1701 החלטה , נועדה להשיג 2006 באוגוסט 12- של האו"ם ב הפסקת אש בין ישראל לחיזבאללה במהלך מלחמת לבנון השנייה. החלטה זו כללה גם פריסה של כוח מזוין משמעותי של האו"ם, יחד עם צבא לבנון, בדרום לבנון כדי למנוע מחיזבאללה לפעול בשטח לבנון. איך זה עובד כולנו רואים כבר כמה שנים טובות. ההחלטה קראה לתגבור כוח יוניפיל , הכוח הצבאי של האו"ם בלבנון) UNIFIL( חיילי או"ם חמושים המורשים 15,000 עם בהחלטה 12 להשתמש בכוח. סעיף קבע כי על כוח האו"ם לנקוט בכל הפעולות הנדרשות כדי למנוע פעילויות עוינות באזורי פעולתו g שרית זהבי במכון עלמא בתפן. "החלום של צה"ל לתכנן מלחמות קצרות לא מחובר למציאות" "העיתונאים ואנשי הציבור רוצים לבוא ולשמוע מישהו עצמאי שמכיר את השטח. אנחנו ישראלים, אבל לא מייצגים שום גוף רשמי בישרל, לא את הממשלה ולא את הצבא. לכן רוצים לשמוע מה הדעות שלנו, ואיך החוקרים שלנו מנתחים את המציאות" 2023 דצמבר 356 גיליון | 15 |
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=