א-לה כפר - גיליון 345

שירותים. יש הרבה שותפות בבתי עסק אבל לפעמים אני מרגיש שזה קצת נעצר שם. אין כל כך הרבה אנשים שיש להם יחסים טובים באמת, כאנשים, מבלי לחשוש שמישהו ייפגע מחברו. קשה להתנתק מהבעיה המרכזית. אנחנו לא באמת מדינה אחרת פה בגליל, גם אם לפעמים יש תחושה של 'בועה'. "בתקופות יותר מתוחות, לדוגמה, נוהגים קודם כל להחרים את העסקים, ובמיוחד כאלו שהעזו להביע עמדה. מה המשמעות? שהיחס הוא של מקבלי שירות. כלומר יש בדו קיום הזה היבטים רבים שעדיין לא עומדים במבחן התוצאה. הכל שביר. בחיים משותפים אמיתיים, אם קורה לדוגמה משהו ליהודי שנמצא בתרשיחא, החבר הערבי אומר לו 'אתה נשאר פה, איתי', ואותו הדבר גם הפוך. הרגשה של בן בית. "רוב האנשים לצערי עדיין שבויים בסטריאוטיפים ופחדים, ואפילו חוששים להכיר. זה הטבע של האנשים. לפעמים הם מפחדים שאין להם את הכלים הרגשיים להתמודד עם נרטיבים שהם לא מכירים, או את היכולת להפריד בין הקשבה, הבנה וקבלה. להם אני אומר: אפשר לקבל ואפשר לא לקבל, אבל חשוב לשמוע, להבין, לראות אם זה עושה להם משהו. לבדוק מה זה גורם להם להרגיש". מהן התחושות שלך כיום כאזרח במדינה? "כולם הולכים ימינה. התחושה היא של ראש בקיר. שנגיע בסוף לאיזו תאונה, התנגשות". ולדעתך יש דרך לשנות את זה? "רק כשמישהו באמת יגיע עם הראש שלו לקיר", הוא צוחק. "אולי אם מישהו יתעשת קצת. כרגע זה מרגיש שרק מחכים להתפוצצות. מיליארדי השקלים שהוציאו בכל מערכות הבחירות האחרונות, זה לא נורמלי. יש כמיהה למשהו שיחזיק מעמד. אנשים כבר מתעייפים, די. אי אפשר לחזור עוד פעם על הבחירות. זה לא יביא כלום". מה האידיאל שהיית רוצה שיתממש? "הוא עדיין לא קיים אבל צריך לשאוף אליו. הייתי רוצה מדינה שכולם חיים בה בשוויון, שלכל קבוצה יש את הזכויות התרבותיות, הדתיות והלאומיות שלה. בלי הבדל. זה יכול לקרות, אני לא יודע מתי. אף אחד לא מביא אלטרנטיבה ולא שינוי אמיתי. אז מה אנחנו עושים? אני מקווה מאוד שיצוץ משהו או מישהו שיקדם את האלטרנטיבה הזו, את הכיוון. גם אם זה לא שמאל עד הסוף, אבל לפחות לא להמשיך עם הראש בקיר. "ברמת היחסים באזור הייתי מאוד רוצה לראות יותר תרבות המעודדת קיום מפגשי שיח, מוזיקה, פעילויות שמקרבות אותנו אחד אל השני. בעיקר באופן שוטף, ולא רק בזמנים של אחרי משבר. חייבים ללמוד להקשיב, להכיר. רק ככה נחשפים למורכבויות, לחיים של אנשים. כולנו ביחד מרכיבים משהו הרבה יותר גדול. יותר משמעותי מה'אני'. חשוב להטיל ספק, לא לקחת הכל כמובן מאליו, ובתקווה גם לפעול ברוח הזו. זה סוג של ראיית עולם. במיוחד צריך להעביר מסר של תקווה לדור הצעיר. היכולת לחשוב ולפעול, היא כלי הכרחי שצריך להיות לכל בן אדם". מגזין g 3 רח' לוחמי הגטאות חניה בנהריה – צמוד לתחנת הרכבת חניון הרכבת נהריה 050-2332752 ׀ 04-9000834 להרשמה: www.na-p.co.il ץ נוח ומתאים לטסים לחו"ל צמוד לתחנת הרכבת נהריה. (בימים א-ה) 14:00 ועד 07:00 פתוח לכניסה והרשמה מהחניה אפשרית אך ורק לנרשמים מראש והינה חד-פעמית ₪ 12 שעת חניה ראשונה לכל שעה נוספת ₪ 8 ₪ 2 ד' נוס' 15 כל ₪ 40 תשלום מכסימלי ליממה התשלום הינו אך ורק בכרטיס אשראי 24/7 חניון אוטונומי חניון חכם מקורה תת קרקעי ₪ 400 שוברים וירטואלים 10 ברכישת שוברי כניסה נוספים 2 בונוס מתוך הסרט "כלת הגליל". הסיפור של תרשיחא דרך עיניה של פצועה מהפצצה של טייסים יהודים בתקופות יותר מתוחות, לדוגמה, נוהגים קודם כל להחרים את העסקים. מה המשמעות? שהיחס הוא של מקבלי שירות. כלומר יש בדו קיום הזה היבטים רבים שעדיין לא עומדים במבחן התוצאה. הכל שביר 2022 נובמבר 345 גיליון | | 14

RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=